תערוכה צילום
2015-04-27 16:18:56
תערוכה: "עם הפנים לים" מאת - אופיר נאות; אוצרת - נורית ירדן; מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
 
התערוכה נפתחה ב- 17/4/2015 ורצה עד ה- 28/6/2015
 
מזמין בשמחה רבה את חברי פוטולייט לבוא לבקר בתערוכה.
 
על התערוכה נכתב:
 
אופיר נאות מתעד במשך שנים את המתרחצים בחוף הרצליה ומתרכז ביום-יומי, בשגרת המתרחצים,
תוך מתן דגש על שפת הגוף והאור. נאות מצלם בשחור/לבן רגעי הנאה בחוף הים: 
ילדה מטיילת עם כלב, שני גברים משוחחים, ילדים קופצים בין הגלים,  שתי ילדות מחובקות ועוד.
חלק גדול מהמתרחצים מצולמים מהגב, עומדים או יושבים עם הפנים לים, וכך נוצרות שלוש נקודות התבוננות,
זו של הצופה, זו של הצלם וזו של המתרחצים. 
הצילום בשחור/לבן מרחיק מהמציאות ומוסיף דרמה גם לסצנות התמימות והפשוטות ביותר. 
בתצלומיו של אופיר, השגרתי הופך מרתק, השולי נעשה מרכזי והיום-יומי מועצם. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
6510
13
תערוכות צילום חדשות - דצמבר
2013-12-09 21:24:42

ביום שלישי 10.12.2013 בשעה 19:00 תפתח התערוכה "עדות מקומית" שחוגגת עשור המוצגת לצד תערוכת ה-"World Press Photo 2013" במרכז רוטשילד, מוזיאון ארץ-ישראל, רח' חיים לבנון 2, תל-אביב

צילום מתוך התערוכה: דן חיימוביץ, אל עראקיב, ינואר 2013

 

ביום שלישי 17.12.2013 בשעה 14:00 תפתח התערוכה "ליל השומרונים" של הצלמת עינת קליין בספריה המרכזית באוניברסיטת בר אילן

שלוש פעמים בשנה השומרונים מתכנסים כדי לעלות על הר הגריזים, הר הקדוש באמונתם. במהלך הטקס השומרונים עטויים גלימות לבנות חגיגיות, מקיימים תפילה הייחודית ביופיה אל תוך השעות הקטנות של הלילה, תפילה אשר עשויה להימנות עם הטקסים הנדירים הקיימים בעולם. במסורת השומרונית הר גריזים נחשב כהר הקדוש, מקביל להר הבית ביהדות המסורתית. כמו שנהוג אצל יהודים לעלות להר הבית בשלושת הרגלים, כך גם השומרונים עולים להר גריזים, כולם ביחד, כולם באותו רגע. התערוכה מוקדשת לחגים של השומרונים ולתפילה המיסטורית של הלילה.
 
על הצלמת:
עינת קליין, עיתונאית וצלמת מיקצועית, עוסקת בצילום וכתיבת מאמרים למערכות רבות ביניהן: National Geographic, Afisha, ידיעות אחרונות ועוד. עובדת עם סוכנויות ידיעות בינלאומיות; עוסקת בתכנון והדרכת טיולי צילום ברחבי העולם והייתה שותפה לכתיבת מדריך טיולים ישראלי. מציגה בתערוכות צילום בכל העולם. בימים אלו מסיימת תואר שני במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן.
 
 

בימים אלו מוצגת התערוכה "WAR/JUNKY" של הצלם בז רטנר בגלרית עין הוד

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "זה בידיים שלך" של לידה שרת מסד בבית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב

בסדרת הצילומים המינימליסטית בשחור לבן, תיעדה לידה שרת מסד את הריטואל הפרטי שלה – ליפוף נייר דבק על אצבעות ידיה אך היא לא הסתפקה בכך. היא נקטה במניפולציות צילום שמחדדות אלמנטים דרמטיים ותיאטראליים. הביטוי 'זה בידיים שלך', לא רק חותר תחת הדימוי הוויזואלי המרכזי, כמעט איקוני, של ידיים חשופות ותנועה ממגנטת של תנוחות האצבעות אלא מכוון גם למסע אישי של האמנית אחר חופש יצירתי תוך בדיקה חוזרת ונשנית של הפעולה עצמה- פעולת היצירה ותהליכיה. שרת מסד מציגה מיצב צילומי, שניתן להוסיף עליו יחידות רבות של צילומים ואפשר לזהות בו את 'הדקדוק הפנימי' שלה.

נעילה: 28.12.13

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "זווית אישית" של הצלם חגי בן יהודה בהיכל אמנויות הבמה הרצליה

הפונקציה שהאדריכלות ממלאה בחיי האדם בן זמננו זוכה, ללא ספק, להכרה מלאה של החברה. יתר על כן, הפופולריזציה של ערכי התרבות והמדע וכן רמת החיים הכללית ההולכת ועולה בחלקים נרחבים של העולם – הביאו לתודעתם של יותר אנשים את הערכים שהאדריכלות היא המכשיר ליצירתם.
 
בעשורים האחרונים התגבשו במבנים אדריכליים באופן ברור צורות ניסיוניות שנטוו בראשית המאה ה – 20. הללו הביאו את המבנים של היום להשתלב היטב בחיי החברה המודרנית ולהתקרב להרמוניה מלאה איתה. הרמוניה זו מתבטאת במבנים דרך בחירת חומרי בנייה מתקדמים, קווים נקיים, מסות מוגדרות, חללים ועומקים גיאומטריים פשוטים, משחק אורות וצללים, אילוזיה של פרספקטיבה וכדומה. המבנים המודרניים הפכו, אם כך, להיות סוג של שלמות היוצרת חוויה המורכבת מחלקיקי חוויות הבאות זו אחר זו, כתוצאה מתנועה בפנים החללים שלהם וזו שמחוצה להם.
 
הבעיות החזותיות והרגשיות העומדות בפני האדם במאה ה – 21 הנובעות מסטנדרטיזציה באורח החיים ובדיור, האוטומטיזציה או שינוי הנוף העירוני והפרברי – מעמידים בפני האדריכלות דרישות בעלות משמעות נפשית עמוקה ליצירת רקע מתאים. יותר מאי פעם בהיסטוריה, זקוק האדם בימינו לאותו שיווי משקל רגשי, כשסביבתו הפיזית תופסת מקום נכבד ביותר בהשגת שיווי משקל זה. לפיכך, מחובתה של האדריכלות להעניק סביבה אשר תאפשר רקע לחיים שלווים, אבל רבי-גוונים ועשירי ביטוי.
 
חגי בן-יהודה מנציח במצלמתו "שפה אדריכלית" זו של המבנים המודרניים הבנויים בארץ. בסדרת תצלומיו נבחין בכל הסממנים המאפיינים אותה: ניקיון קווים, צורות גיאומטריות, ריתמוס וחזרה של אלמנטים, משחקי תאורה טבעית ומלאכותית. כולם הופכים את עבודותיו ליצירות אמנות  בסגנון גיאומטרי-מופשט, יצירות המתאפיינות במחברים אסתטיים רבי-קסם המאזכרים מראות קלידוסקופ.

 

לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
החלה שנת האומנות במרכז ההדפסות של פוטולייט!

 

13013
2
תערוכות צילום חדשות - נובמבר
2013-11-07 16:24:42

היום יום חמישי 07.11.2013 בשעה 20:00 נפתחת התערוכה "האגף השני - חנוכת בית" ברחוב הנמל 67 , חיפה

האגף גלריה לאמנות עומדת בפני פתיחת שנת הפעילות החמישית שלה עם חלל נוסף - האגף השני. 
 
תערוכת הפתיחה מהווה נקודת זינוק לפרוייקט בן שלושה חודשים במהלכו יחלקו אמני האגף סטודיו משותף ללא מחיצות, באופן סימולטני ובמגוון מדיומים של יצירה: ציור, צילום, פיסול,וידאו, קולנוע, והדפס. למבנה המרשים של האגף השני חזית זכוכית גדולה, ובמהלך הפרוייקט ייבנה חלל העבודה על ידי האמנים וייחשפו התכנים הנוצקים לתוכו לעיני כל. האגף השני גם יהווה פלטפורמה למנעד רחב של ארועי תרבות.
 
אמני האגף - עידו מרקוס / ליבי קסל / בעז נוי / איריס סינטרה / טליה סיון / שחר סיון.
חברים חדשים - יונתן גוטסמן / יובל פייגלין/ הדס וייס / רועי כהן / אור שלומן / טל בלום /
טליה בן אבו ואלדד מנוחין.
 
 
 
היום יום חמישי 07.11.2013 תפתח התערוכה "Message in a bottle, yeah" של ראובן עטייה ועוזי פורת בגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה
 
עמית זולר, ראש המחלקה לצילום ומדיה ואוצר התערוכה: 
"כשנתקלתי שוב בראובן עטייה, ב Facebook, ודרכו בעוזי פורת, אחרי 23 שנים בהם לא היו שמעתי אודותיהם, היה נדמה לי כי פוסע אני על חופיו של אוקיינוס, והוא שוטף לרגלי שני בקבוקים ובתוכם שתי רוחות רפאים.
 
ואני הייתי עד שותק לדיאלוג בעולם שמעבר. דו שיח תצלומי, של שניים שנקודת מבטם עיצבה את תפיסתי את הצילום, או אז בשנות ה 80 המאוחרות. ראובן, צלם מוכשר, מרצה, ראש מחלקה ואב רוחני לעוזי ולי. ועוזי, חבר לספסל הלימודים, סטודנט מוכשר, מתחרה ו"אדם שיש לשאוף להיות כמוהו". ראובן עם מכנסי ג'ינס ונעלי Converse אדומות ו"כל צעד קדימה הוא צעד את הבלתי נודע" (ציטוט). עוזי עם חתול וקולטריין ו Jazz ו Ilford Gallery, סטנדרטים שלא הכרתי, שקנאתי, שרציתי לנכס.
 
23 שנים אחר כך, על חופיו של אותו אוקיינוס דיגיטלי / פייסבוקי / אינסטגרמי, לבושים בחליפת חובבים, אשר באה לידי ביטוי במצלמת טלפון סלולרי ופילטרים מבית Instagram, מתכתבים פורת ועטייה זה עם זה דרך ה Instagram, ללא מילה נכתבת או נאמרת, באופנים המקובלים בעולמות אלו ובאופנים השאולים מהעולם ממנו באנו שלושתנו, עולם הצילום. האם שני עולמות אלו נמצאים המסלול התנגשות?
 
עולם של ריבוי אינסופי, נטול היררכיה, מפולטר קשות ? אל מול עולם השואף אל השפה האישית, אל הביטוי האישי, אל היחיד והייחודי, עד כמה שצילום יכול לאפשר אותו. בחירתם של השניים היא בחירה בידיים חשופות. ובחירתם : מצלמה סלולרית, Instagram ובתוכו פילטר מסויים - Lo-Fi. 
 
ה Selfie, כפי שהוא מכונה, או הפורטרט העצמי ביד אחת באמצעות מצלמה סלולרית, הוא אחד מסוגי התצלום השכיחים ברשתות החברתיות. זהו למעשה בדיקת תקן גופני, אופנתי וטכנולוגי בפרהסיה. בתוך טריטוריה צילומית זו פועלת עבודתם של פורת ועטייה, בתוספת קטנה, המבט הטעון, טעון ב Larry clark, Lee Friedlander, danny lyon וחבריהם, צלמים אמריקניים המצלמים בטריטוריות עירוניות ומבינים עצמם כחלק בלתי נפרד מההביטאט המצולם. דוחקים עצמם פיזית אל תוך העולם המצולם במרומז או שבמישרין. טעון ב Nan Goldin וחברותיה, אשר מהלך הסבת המצלמה אל עבר המצלם הוא בוטה, ישיר ומרכזי. 
אין המדובר בפורטרטורה עצמית Per se, אלא במהלך מודע, המעמיד בעת ובעונה אחת את העולם, הצלם ומעשה הצילום עצמו במרכז העשייה. מבטל היררכיות, מתמסר למהלך ה Selfie אך מטעין אותו. בונה פירמידה אקזיסטנציאליסטית לאדם, כשם שבנו אותה Velazquez ו Van Eyck לפניהם". 
 
נעילה: 12.12.2013
 
צילום: ראובן עטיה, ללא כותרת
 
 
 
היום יום חמישי 07.11.2013 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "המצב הפנימי" של הצלם פליקס קריס בגלרית מנשר לאמנות
 
זו תערוכה שקטה ומופנמת הדורשת השהיה של המבט, גילוי הפרט  הקובע בכל עבודה – אבל לא כדי לדרג את חשיבותו במכלול או ליחס לו חשיבות של מעין פונקטום הפותר חידה – אלא כנקודה על קו מאוד דקיק המקשר הלך מחשבה והתנהלות של צלם.
 
חלק מהאובייקטים אצל פליקס הינם יומיומיים. גם הקיבוץ של הדימויים  אינו מעיד על יוצאות דופן – פרחים באגרטל, פורטרטים, אנשים ברחוב.
 
הזרות והאחרות בעבודתו מופיעות בפרטים הקטנים, ו/או  בבחירה של איזה פרט בצילום אחד שמתכתב עם איזה פרט בצילום האחר.
 
קריס  מציע פרשנות של עמדתו כלפי הדימויים ולא פרשנות של הדימויים עצמם; זה לא פרח ציפור גן-עדן אלא הציור קיר שמאחוריו, זה אמנם פורטרט מאשקלון אבל שום דבר לא באמת מכאן, אנשים ואוטובוס – באוקראינה. ורק באברבנל ההרוס ומוזנח יש איזו שלמות של צילום כהלכתו.
 
נעילה: 12.12.2013
 
 
 
ביום חמישי 14.11.2013 תפתח התערוכה "מעברים" - תערוכת יחיד לצלמת מירב נאור- וינשטוק ב"מוזיאון פרטי פרסלר" בדרום תל-אביב
 
את מחלקת הצילום החדשה ב"מוזיאון פרטי-פרסלר", חונכת הצלמת מרב נאור-וינשטוק בתערוכת צילומים אמנותיים. המחלקה תציג תערוכות צילום קלאסיות מתוך אוספי המוזיאון ותערוכות יחיד של צלמים עכשווים מובילים. התערוכה תוצג לצד פתיחת תערוכתו של הצייר שמואל לוי-אופל שתציג עבודות מתחילת המאה הקודמת.
 
כ-15 צילומי שחור-לבן, מצולמים בעדשות מקרו, בחשיפות ארוכות ובזוויות צילום נדירות המשלבות אור וצל יוצגו בתערוכה.
 
"מעברים" היא אלגוריה. היא החיים עצמם. אוסף פריטים שכיחים הנישאים ממקום למקום, מפרק לפרק. מעבר להווה, לשאיפה לעתיד, לתקווה. "מעברים" מחולקת לשניים שהם אחד, נעה בין פיזיות לקונקרטיות. בין פריטים שכיחים וזנוחים, כיסא, מברשת שיניים, נעליים, העוברים מבית לבית, מחיים לחיים, לבין מעברי גוף נדירים בעוצמתם המסמלים את הבשלות, ההתבגרות המנטלית והפיזית. 
 
מירב נאור-וינשטוק (41), בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק בינלאומי, למדה צילום בICP בניו-יורק וב"סטודיו גברא" ואיפור גוף מקצועי בשיטה המשלבת טכניקות יחודיות של חומר רוח וצילום . היא עוסקת באמנות מזה 15 שנים ובצילום אמנותי ב-8 השנים האחרונות.
 
נעילה: 14.12.2013
 
 
 
ביום חמישי 14.11.2013 בשעה 19:00 תפתח התערוכה "La Maga" של הצלמת אליסיה שחף
 
מדיום: צילום, וידיאו ארט, רישום
 
La Maga היא תערוכת יחיד של הצלמת אליסיה שחף. סמארטפונים, אייפדים ומסכי מחשב שונים משמשים אותה לחשוף את פירוק התנועה המשתנה בכוריאוגרפיות שונות בו זמנית. הפירוק והחיבור מחדש, מתברר כנרטיב מרכזי בעבודות וידיאו נטולות סאונד, בתערוכה שאינה מספרת על אודות התנועה אלא היא תנועה.
 
הרעיון לעבודות נולד מתוך חקר והתבוננות רבת שנים ברקדנים אשר התמסרו מתוך קשב פנימי לרגעים מודעים ולא מודעים, המחברים את הרוקדים אל הכאן ועכשיו. המשתתפים בתערוכה אינם רקדנים מקצועיים, אליסיה מוצאת אותם במרחב הציבורי, במבנים נטושים ובחללים שונים המוגדרים על ידי מצלמה סטטית הלוכדת את הכישוף המתגלה כייצוג של אובייקט ההתענגות החמקמק, זה המנסה להשתחרר מה'תנועות הנכונות' הידועות מראש ולהימנע מלהישאר בנקודה אחת.
 
נעילה: 07.12.2013
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה "100 מטר רדיוס" בגלריה STA Gallery - העלייה 25 תל אביב- יפו
 
גלריה STA מארחת חמישה צלמים אשר יתייחסו בתערוכה למיקום הגלריה בדרום תל אביב- יפו כנקודת המרכז של 100 מטר רדיוס סביבה.
 
צלמים: בועז אהרונוביץ, עדי ברנדה, מארק יאשאייב, גל עמירם, תמיר שר
 
נעילה: 30.11.2013
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
החלה שנת האומנות במרכז ההדפסות של פוטולייט!
 
12824
0
תערוכות צילום חדשות - אוקטובר
2013-10-16 07:36:07

ביום חמישי 17.10.13 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "האוכל כאמצעי להעברת מסר food processor II" בחלל אמנות הקיר בחשמל 33 

נושא התערוכה food procrssor הוא נושא מרכזי בחיינו המודרניים, העיסוק המתמיד באוכל, משקל, ישראליות, תזונה, צרכנות, ציניות, עוני, שחיתות, בריאות ,תאווה הומור ומראה חיצוני.
 
חלק מהרווחים מהמכירות ל'כנפיים של קרמבו' תנועת נוער לצעירים עם צרכים מיוחדים
 
נעילה 22.10.13
 
 
 
ביום חמישי 17.1.13 בשעה 19:30 תפתח התערוכה "מבט פנימי" של הצלם יניב דרוקר בגלרית מכללת לוינסקי לאמנות עכשווית
 
 
 
ביום חמישי 24.10.13 תפתח התערוכה "נוצה ועופרת - התכתבות צילומית עם שיריו של רוני סומק" פרויקט של המחלקה לצילום ומדיה, בגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה

מציגים: יוליה ברזינה | מריה פורטנוי | אביה וייס | סופי ברוקס | נתי גולד | רוני שביד חזן | רועי קל חי | ענת פינקלשטיין

שמונה סטודנטים ובוגרים טריים של המחלקה לצילום ומדיה מציגים בתערוכה עבודות שאינן צילום אילוסטרציה לשירה של רוני סומק אלא סוג של השראה או הדהוד סמוי.

 אהבה ממבט ראשון. המשורר הוא צייד. הצלם הוא צייד בריבוע. שניהם אורבים לרגע בו תלכוד עינם את מה שאף אחד לא ראה לפניהם. ולכן אני שמח לטנגו הזה שבין שירי הריקוד שלי למצלמות הסטודנטים של מיכה קירשנר".
 
רוני סומק, מתוך:  הרגע בו התחילו המצלמות לרקוד: 10 הרהורים בעקבות המפגש בין המצלמות לשירי הריקוד - הטקסט המלווה לתערוכה.
 
 לדברי פרופ' מיכה קירשנר, אוצר התערוכה:
 
"בעבודות המוצגות מתקיימים הקשרים ברורים ובהירים בין מדיות אמנותיות שונות. כולנו עוסקים במבט\הפנמה\תרגום. מכאן נובע שאך טבעי הוא לשזור בין צילום לשירה ובפרט שירתו של סומק, שיש בה, מעבר למצוינות לירית, תיאורים מילוליים עד כדי יכולת לפענח את העולם הנגלה שהוא המרכבה המאפשרת לנדוד למחוזות אחרים (נפש? עמדה חברתית?  וכל הג'ז הזה).
 
סומק אמנם משורר, אך דבר אינו זר לו גם במדיות הפלסטיות השונות. המפגש עם רוני הוא מענג ומרחיב דעת מעיקרו."
 
נעילה: 24.10.13
 
צילום מתוך התערוכה: רועי חי-קל
 

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "הדהודים" של הצלם נינו הרמן
 
תערוכה זו מזמנת התבוננות מחודשת בגוף עבודותיו של הצלם נינו הרמן,  אשר הוצגו במספר תערוכות קודמות בשנים האחרונות. 
 
בתערוכה, שבעה קולאז'ים, שנחתכו מתוך "טסטים" להדפסת צילומים, לקראת תערוכות קודמות, אשר הודפסו בסטודיו שוקי קוק. הקןלואזים נבנו על בסיס פורמט השולחנות  בבר קיימא ומונחים תחת משטחי הזכוכית בחלל הבר קיימא. זו יצירה משותפת המסתמכת על היכרות עמוקה עם עושר הצילומים של נינו ועל אינטואיציה אסתטית. העבודות מקבלות כאן מופע חדש ושונה שמהדהד לסועדים, לקירות התצוגה ולתערוכות קודמות.
 
הדימויים השונים התלויים על הקירות יוצרים מארג ויזואלי, מתאחדים לפסיפס אנושי ויש בהם איכות של שירה צילומית המאפיינת את נינו בשנים האחרונות. 
 
משמעות מיוחדת יש לעריכת התערוכה דווקא כאן. נינו מלווה את בר קיימא ואת אנשיו מאז נפתח המקום. הוא ועבודותיו מתחברים לרוחו של הקואופרטיב, שהוא פרי יוזמתם של אנשים שמאמינים בעשייה חברתית, בעזרה לזולת ובטיפוח מערכות יחסים המתאפיינות בשקיפות ובכנות.  ערכים אלה מהדהדים גם מתצלומיו של נינו. 
 
 

בימים אלו מוצגת התערוכה "לפרוץ את הגדר" של הצלם אמיר מנדל במוזיאון ר"ג

12669
0
תערוכות צילום חדשות בחול המועד סוכות
2013-09-19 10:44:42

בימים אלו מוצגת התערוכה "ג'ף ווֹל: נראוּת" במוזיאון תל אביב לאמנות

ג'ף וול הוא מן האמנים החשובים והמרתקים העובדים כיום בצילום, וללא ספק אחד מן האחראים להתבססותו של הצילום בחזית של זירת האמנות העכשווית. עבודותיו והדיון שהתפתח סביבן השפיעו על אמנים רבים ועל השיח הביקורתי שהצילום במרכזו. בשלושת העשורים האחרונים הציג וול תערוכות רבות, ביניהן רטרוספקטיבות בטייט מודרן בלונדון ובמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "געגוע לחיבוק" במתחם התחנה תל אביב

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "חבר בחיי" בגלריה המרכזית בתחנה המרכזית החדשה תל אביב

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "עבודת השם" של יעל גבריאלי במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן

 

בתאריך 20.09.2-013 יפתחו התערוכות " עזרא צחור |  אדמה ללא צל" ו "חנה בן- חיים יולזרי | אשה הולכת" בגלריה בקיבוץ בארי

לכבוד חול המועד סוכות וראש השנה אנו מתחדשים בתערוכה עם ניחוח מקומי משובח, צילומים מרהיבים מנופי הנגב ווידיאו מאזור רהט. 
 
עזרא צחור מציג את "אדמה ללא צל", צילומים, חנה בן-חיים יולזרי מציגה את "אשה הולכת", וידיאו מתוך "פרקי נגב".
 
"אדמה ללא צל" הוא שם ספרם של חברי קיבוץ רביבים, אלכסנדר ז"ל ויונת סנד. הספר הפך סמל להיאחזות באדמה לא ידידותית, למאבק יומיומי לחיים, להישרדות, לניסיון האמיץ להחיות את הקרקע החשופה, הקשה. 
 
"אך באדמת הנגב יש גם הרבה רכות, הרבה מסתורין", כך מצהיר עזרא, שהגיע לרביבים בגיל 13 מנתניה לאחר שנפטרה אימו, ובידו מצלמה שקנה מכספי בר המצווה שלו. "אחד הדברים הנפלאים, זה לצאת מפתח ביתי ולהיות תוך דקות על אדמה בתולית לגמרי, עם שרידי חיים של אלפי שנים: חרסים, שברי זכוכית של כדי בושם עתיקים, שביל רומי, עיר נבטית, שרידי מחרשה בדואית עתיקת יומין ואף כלי חיתוך מצור, שמסמל תקופות הרבה יותר קדומות. באדמת הנגב הנוף משתנה באחת, מוואדי מחורץ וסלעי משקע, לדיונה רכה ומערסלת שבה משתנים הצורות והצבעים חדשות לבקרים, לפי הרוח והלחות, מסלע גיר לבן ורך, לסלעי צור נוקשים..."
 
מאז רכש עזרא את מצלמתו הראשונה והגיע לרביבים, קרוב לחמישים שנה חלפו, בהן הוא מצלם את סביבתו המיידית. מירב תמונותיו הן תמונות הנוף המדברי הנגבי. למרות זאת הוא רואה בעצמו צלם חברתי. הוא רוכב על אופניו כשהמצלמה על גבו, מה שמחייב אותו לתכנן יותר את הנתיב והרעיון לצילום. לא ניתן לצלם במהירות, באופן ספונטני, כי עליו לעצור תחילה, להתיר את קישורי התיק, וזה לוקח זמן... המטוס, הצבוע, נד החול, כבר חלפו ואינם. גשם, סופת חול מתמשכת, הם מבני בריתו. כאשר אנשים מסתתרים בבתיהם, עזרא יוצא ומצלם. הוא דווקא מחכה למזג אוויר קיצוני כמו זה. בימים סוערים כאלו הוא גם פוגש את השכנים הבדואים. 
 
לאחרונה בסביבתו הקרובה, יש מתח ניכר בין האוכלוסיות הבדואית והיהודית וזה תופס חלק נכבד בעבודתו. הוא מנסה לגשר, להבין, לקרב, או לפחות לתעד. הכי נוח לפגוש אותם בתקופת המרעה עם העדרים. אז הם הכי פתוחים ונינוחים לשיחה. הצילום המופיע בתערוכה הוא של משפחת אבו לקימה מביר עדאז' הסמוכה לרביבים. זו בעיה לצלם נשים. עזרא הדפיס את התמונה ובא אליהם הביתה לקבל את רשותם להציג את התמונה בתערוכה. באמצעות הצילום מצליח עזרא ליצור עימם יחסים אישיים והוא הפך לדמות מוכרת באזור, האיש עם המצלמה.
 
בתערוכה בבארי בחרנו מתוך המאגר העצום של צילומיו של עזרא בצילומים שמביאים את היופי המדברי לשיאו. יופי עוצר נשימה, נשגב, רומנטי, פתוח מאופק עד אופק. לעיתים דרך לא סלולה עוברת, עץ בודד, אבנים פזורות, אובך וחול צהוב בעיניים, עננים כבדים מעל ובוהק זוהר בשמיים, שמיים תכולים בהירים, שמיים סגולים אפורים, דיונה רכה צהבהבה... הנגב משנה את פניו ומופיע בצילומיו של עזרא קסום ומלא הפתעות וצבעים. רק מי שחי במקום בכל מאודו ומכיר אותו על בוריו יכול להפיק ממנו מראות שכאלו. 
 
עזרא משתמש במצלמה שאין לה עדשות מקרבות. זה מכריח אותו להתקרב תמיד, לקיים דיאלוג ומגע אישי עם האנשים ועם השטח שהוא מצלם. לעולם אינו מצלם מרחוק.
 
חנה בן-חיים יולזרי מציגה את "אישה הולכת". עבודת וידאו מתוך "פרקי נגב". חנה נולדה במושב חרות, חיה ויוצרת בירושלים. הנגב מהווה עבורה את המקום האחר. את הפרויקט "פרקי נגב" החלה ב- 2009  זמן בו שהה בנה בקיבוץ צאלים, במהלך שרותו כחייל בנח"ל. מאז החל מסעה כאמנית בנגב. בתקופה זו, החלה לצלם ולהקליט באזור צאלים ורהט, ובמרחבים החקלאיים שבין עין השלושה לעזה. את ייחודיות האזור היא רואה ביחס שבין הריק הפיסי והמועט האנושי - ריק כמאפשר, ריק המנכיח ייחודיות אנושית. 
 
בווידיאו "אישה הולכת" ממשיכה האמנית את התעניינותה בנשים ואמהות ערביות, בסביבות חייהן היומיומיות, נושא שהעסיק אותה  גם בפרויקט הקודם - "שקיעות עג'מי", במהלכו צילמה נשים ואימהות ערביות בחוף היפואי. ב"אישה הולכת" היא עוקבת אחר אישה ערביה ההולכת מהעיר רהט, חולפת על פני מפעל מקומי לעבר הכביש ונעלמת במרחב הציורי. הליכתה של האישה נמרצת, היא צועדת עד מחוץ לתחום הראייה של המצלמת עד להתפוגגותה בסיום היצירה .
 
לעומת עזרא המצלם מקרוב, מתוך הכרות קרובה עם המקום, עמדת התצפית של הצלמת מרוחקת פיסית. היא מנכיחה את המאמץ שלה לראות. הסרט מטושטש, "זום אין" ממרחק רב וניכר המאמץ הרב להצליח לעקוב אחר האישה ההולכת בתוך הפריים של המצלמה, שקופץ כל פעם בעקבותיה. הצופה עוקב יחד עם הצלמת אחרי האישה, הנעלמת ומתגלה לסירוגין, מבלי דעת מי היא, לאן היא ממהרת, מדוע הוא עוקב אחריה... אך מתקשה להסיר את מבטו ממנה עד שהיא נעלמת מהפריים. אופן הצילום מייצר מעין בקשה אינסופית לאינטימיות, שאינה מתאפשרת. המרחק הרב, הטשטוש, הרוח, מהירות הליכתה של האישה, אחרותה, זרות המתבוננת מהצד העוקבת אחריה, כל אלו הופכים את העבודה הלכאורה מונוטונית של חנה למרתקת ומעלה שאלות.
 
חנה מוסיפה לתערוכת צילומיו של עזרא מבט אחר על הנגב, מבט של מתארחת שאינה מפה וגם אינה מסתירה את אי שייכותה. עבורה הדמות האניגמאטית אינה מתפענחת. כמו עזרא, גם חנה, מוקסמת מאיכויותיו ומייחודיותו של המרחב הנגבי, האנושי והנופי שאין להפרידם זה מזה.
 
בערב הפתיחה אירוע תרבות: בר קפה והרכב מוסיקלי אתני ברחבת הגלריה.
 
שיח גלריה בהשתתפות האמנים יתקיים בשבת ה-5.10 בשעה 13:00
 
נעילת התערוכה: 12.10
 
זיוה ילין – אוצרת הגלריה בבארי
 
שעות פתיחה: חמישי- 17:00-19:00, שישי- 9:00-13:00, 19:30-20:30, שבת וחג 11:30-14:30 
 

 

בתאריך 28.09.2013 בשעה 19:30 תפתח התערוכה "נחל עוז בעין המצלמה" של הצלם בנימין שמרון, בגלריה בקיבוץ נחל עוז

את המצלמה הראשונה שלי קיבלתי לבר מצווה. הייתה זו מצלמה שצלמה בפילם של   8 תמונות  6X9. צילמתי את החברים בתנועה, בקן ובטיולים. גדלתי בקרית חיים וביחד עם חבר, הקמנו מעבדה במחסן בחצר. יצאו תמונות  6X9 יפות מאד והן שמורות אצלי באלבום, עד עצם היום הזה.
 
כחניך "התנועה המאוחדת", התגייסתי לנח"ל והייתי שותף לאזרוח ההיאחזות הראשונה– "נחלאים מול עזה". כיום, קיבוצי "נחל עוז". בשנות החמישים הקמתי בקיבוץ חוג לצילום ומעבדה מצוידת במכונת הגדלה וכלים שונים לפיתוח פילם ותמונות שחור-לבן כמובן. ארגנתי למשתתפים בחוג תערוכות ותחרויות צילום וכן ימי עיון וקורסים. 
 
בהכשרתי אני מהנדס בוגר הטכניון בחיפה ורוב שנותיי עסקתי בניהול בתעשייה בארץ ובארה"ב. תמיד המשכתי לצלם. הייתי קשור עם מדור הצילום של התנועה הקיבוצית וצילומים משלי, התפרסמו בעיתונות הקיבוצית. במשך השנים השתתפתי בתערוכות ובתחרויות צלום.
עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הצילום , עברתי כמה דורות של מצלמות שונות. היום אני משתמש במצלמה קטנה של "פנסוניק" עם זום דיגיטלי חזק ורזולוציה גבוהה. המצלמה צמודה אלי וזמינה תמיד.. אני מרבה לצלם את משפחתי. ילדי ונכדי מונצחים על ידי מיום היוולדם. וכמו כן אני מרבה לצלם נושאים שונים. אינני מתמקד בנושאים מסוימים, אולם את האוסף העצום של צילומי, אני מרכז לפי נושאים. למשל: בנינים, צילומי רחוב, צילומי טבע, דלתות וחלונות, פינות בנחל עוז בתקופות רגיעה ובימים מתוחים, חגים, צילומים אורבאניים, נופים, אנשים ועוד ועוד... 
אני מוצא אסתטיקה בנמצא מולי.
 
מכול הנושאים, בחרתי להציג בתערוכה זו את הנושא, "נחל עוז בעין המצלמה". 25 הצילומים שנבחרו על ידי ובעזרת חברים, הן חלק מעשרות רבות של צילומים שיש לי בנושא זה. זה אחד הנושאים האהובים עלי. 
 
היום, אני גמלאי בן 79 ובין  שאר עיסוקי השונים, כולל התנדבויות בתחומים שונים, אני מרבה לצלם. תערוכת היחד הראשונה שלי היא תערוכת "מטריצות",שהוצגה בגלריה "פוטוליט" בתל אביב ובעוד מספר גלריות ברחבי הארץ. כמו כן, הוצג צילום שלי בתערוכת "טבע מקומי-טבע עולמי"
במוזיאון ארץ יראל.
 
אני לא נוהג לתעד אירועים. הצילומים בתערוכה זו הם פינות חמד בקיבוץ כפי שעיני ועין המצלמה שלי קלטו. התערוכה מוגשת באהבה לקיבוץ נחל עוז, ביתי, החוגג ששים שנה
 
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
7505
0
כולם מוזמנים לתערוכת היחיד של אילנה מילשטיין
2013-08-14 09:53:39

ביום שבת 31.08.13 בשעה 18:00 תפתח התערוכה "געגועים לוונוס" של הפסיכולוגית והצלמת אילנה מילשטיין במתחם הבית של "ניבה בית בוטיק" רחוב קיבוץ גלויות 55, אבן יהודה

"געגועים לוונוס" עוסקת בערום נשי במקומות נטושים. השם: "געגועים לוונוס" מבטא את הגעגועים לעירום שהיה המצב הטבעי של הדמויות, כמו הערום של וונוס שנולדה מגלי הים, ערום בראשיתי, טהור ומרגש ולא ערום של דמויות שהורידו את בגדיהן, כשהמצב הטבעי בשבילן הוא להיות לבושות.

אילנה מילשטיין היא פסיכולוגית קלינית ומרצה לאומנות, מצלמת במשך שנים במסעות וטיולים, בעיקר במזרח. בשנה האחרונה מצלמת ערום, בעיקר במקומות נטושים. משתתפת בתערוכה קבוצתית על הקומבמלה בהודו שתיפתח ב-30.8.13 בתאטרון ירושלים.

12828
23
תערוכות צילום חדשות 1-8/8/2013
2013-08-01 11:55:41

בימים אלו מוצגת התערוכה "עדשה דפלומטית - Israel through foreign lenses" בבית התפוצות קמפוס אוניברסיטת תל אביב, הכניסה משער 2 (שער מתתיה) רמת אביב, תל אביב

תערוכה המספרת לראשונה כיצד רואים הדיפלומטים והעיתונאים הזרים את ישראל מבעד לעדשת המצלמה.

כ-450 צילומים העלו מאות דיפלומטים דרך ממשק מיוחד שתוכנת במיוחד לצורך התערוכה באתר מועדון הדיפלומטים הישראלי. 50 הטובים שבהם, נבחרו באמצעות ועדה מקצועית ויוצגו בתערוכה. הצילומים הנבחרים חולקו על פי קטגוריות: משפחה, טבע, אמנות, יומיום ודת.

בוועדה המקצועית לקחו חלק עשרה שופטים ביניהם צלמים בכירים כצלם הפרסום יורם אשהיים, צלם העיתונות אדי גרלד, גב' ג'וליה ורדל נשיאת מועדון הדיפלומטים בישראל, אורית שחם-גובר אוצרת המוזיאון, נציגי משרד החוץ והתיירות וניצן חן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. הצילומים הנבחרים חולקו על פי קטגוריות: משפחה, טבע, אמנות, יומיום ודת.

תאריך נעילה: 15 אוגוסט 2013

שעות פעילות: א'-ג' 16:00-10:00,ד'-ה' 19:00-10:00, ו' 13:00-9:00; שעות פתיחה בפסח: ד'-ה' 28.3-27.3, 19:00-10:00; ו' 29.3, א' 31.3, 13:00-9:00

צילום: NICLAS MAABARI SKOVBJERG, דנמרק

 

היום 01.08.13 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "נגיעות" בסלון יפו לאמנות – מחסן 2, נמל יפו

"נגיעות" היא תערוכה שנוצרה ע"י קבוצת צלמים, לביטוי משותף של אומנותם תחת קורת גג אחת, מגובשת ומגוונת.

מטרתה של התערוכה היא מתן ביטוי עצמי לכל אמן כאינדיבידואל ולכל הקבוצה כאחד, מתוך ראיה ורצון משותפים לחשוף את מיטב היצירות בפני הקהל חובב הצילום והאמנות.
 
על אף שהתערוכה הינה תערוכה קבוצתית, לכל אמן ניתנה חופשיות מלאה בבחירת העבודות אותן הוא יציג, בקונספט אותו הוא יבנה והחלל בו הוא מציג נשאר נאמן לרגשותיו, לעצמו ולדרכו הצילומית.
 
פרויקט "נגיעות" נוצר מתוך כוחה של קבוצה בעלת מטרה משותפת, ומהווה השראה עבור אמנים רבים הנחשפים לפרגון ההדדי של האחד כלפי עמיתו לתערוכה, עם תחושת שייכות וההבנה הבסיסית שהצלחתו של אחד מחברי הקבוצה, מהווה את הצלחתה של הקבוצה כולה.
 
התערוכה מציגה מגוון של עשרים צלמים, הבאים מנישות שונות בעולם הצילום ויוצרת תרכובת מדהימה ביופייה של צילום איכותי, אומנותי, נוגע, בועט ומרגש .
"נגיעות 2" היא תערוכת המשך לתערוכת הבכורה שהוצגה ב-2011 ונחלה הצלחה גדולה.
 
במהלך השבוע יערכו הרצאות ע"י הצלמים המציגים על נושאים שונים בתחום הצילום והאומנות. פרטים אודות ההרצאות והפעילות יפורסמו בקרוב.
 
הצלמים המציגים:
אבישג שאר ישוב | אורן היימן | אלה אוזן | אשר סבידנסקי | בועז בן שלוש | גבי בן אברהם | גליה רוגנר - כהן | דורון ניסים | דקלה מזרחי | יגאל גיאת | יעל נאמן | יעלה סקאני | נדב בגים | ניר גייגר | סיון פרץ| פיני חמו | קרן שגב | רונן גולדמן | שי ספיר | שלומי ניסים
 
שעות פעילות במהלך שבוע התערוכה: 2-8/8/2013 - מ10:00 עד 22:00
 

 

לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
8560
0
תערוכות צילום חדשות 24-31/7/2013
2013-07-24 12:24:03

מחר 25.07.13 ינעלו שתי התערוכות של האמן ניק סמירנוב בחלל תיאטרון הפרינג' במסגרת פסטיבל הפרינג' ה-3, רח' אנילביץ 15 באר שבע

אני מאוד מתרגש להזמין אותכם לתערוכת יחיד שלי בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע, במסגרת פסטיבל הפרינג' ה-3, בתערוכה יוצגו שני גופי עבודה שלי, האחד בלובי התאטרון והשני יוצג בכניסה למבנה למשך 3 ימים בתקופת הפסטיבל. התערוכה הוקמה בשיתוף עם אוצרת הפרינג'- מיטל גרינברג אטלן.
אשמח לראותכם.
 
 
 
מחר 25.07.13 תנעל התערוכה "תנועה בשבריר שניה" של מועדון הצילום רחובות, רח' יעקב 32 רחובות
 
 
 
בימים אלו מוצגת תערוכת בוגרי בצלאל של המחלקות: אמנות, צילום, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, אמנויות המסך, עיצוב קרמי וזכוכית, צורפות ואופנה בקמפוס בצלאל, הר הצופים, ירושלים
 
נעילה: 2.8
 
שעות פעילות:
א'-ה': 10:00-21:00
ו': 10:00-16:00
 
 
 
בימים אלו מוצגת תערוכת בוגרי מוסררה ברחוב הע"ח 9 שכונת מוסררה ירושלים
 
 
 
בימים אלו מצגת תערוכת בוגרי החוג לתקשורת צילומים במכללת הדסה, רחוב הנביאים 37 ירושלים
 
 
 
היום יום רבעי בשעה 20:00 תפתח תערוכת בוגרי המחלקה לצילום ומדיה ויצו חיפה, רח' הגנים 21 חיפה
 
 
 
בימים אלו מוצגת תערוכת בוגרי קמרה אובסקורה בגלריית "הקיר בחשמל 33", רח' החשמל 33 תל אביב
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה "להלל את יופי העולם" של הצלם דניאל וינטר בהיכל התרבות, רח' המכבים 5 פתח תקוה
 
דניאל וינטר הינו צלם חובב, אוטודידקט, מתגורר בפתח תקווה אך מצלם בכל רחבי הארץ. עבודותיו של דניאל וינטר מצטיינות בדיוק ובשימוש בטכניקת צילום מבריקה. נושאי התבוננותו כוללים איתני טבע מיתיים ולצידם נושאי תעשייה ומבנים אורבאניים. בכל עבודותיו ניכרת התהייה אחרי דרמה והעצמת גודלו של האובייקט המרכזי מול קטנותו של האדם החי.
 
מתוך אתר האינטרנט שלו ניתן לצטט על פי בחירתו את שירו של נתן זך המציין כי: "... אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יופי העולם ולהלל את היופי. איני רוצה להיות עיוור ליופי העולם כל עוד אני חי..". זהו המוטו של עבודתו של דניאל וינטר. מסע סיזיפי מתמשך לגלות עוד ועוד פינות מדהימות ביופיין בארצנו הקטנה, הוא רואה הוד והדר בגבישי מלח בים המוות, מתפעל מחממות המקובעות בקצה שדה ירוק, מתאר נופי תחנת כוח פוטוריסטית מפלצתית בגודלה, מתאר יערות עד ובמיוחד מנציח נופי מים וים כשהשמים ממעל נלחמים בעוצמת גליהם. דניאל וינטר הוא בהחלט משורר של יופי ויזואלי.
 
סדרה נוספת מפעימה, הנה סדרת העבודות המוגדרות על ידו של דניאל כצילומים מופשטים וסוריאליסטיים. הוא מצלם שלד הצופה במסך טלביזיה בחוף ים לילי, מראה אדם הבוקע מביצה ומתאר בדרמטיות תיאטרלית אדם עם ראש קופסא מרובע העושה את דרכו במרחבי המדבר. עבודתו של וינטר ראויה לציון מיוחד בגלל כמות העבודות ורוחב הנושאים שאותם הוא מתעד בעדשת מצלמתו.
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה של הצלם נח פולברג בבית ראובן, ביאליק 14 תל-אביב
 
 
 
בימים אלו מוצגת תערוכה רב תחומית במתחם קסטיאל בשיתוף עמותת צ.ב.ע, רח אלפסי 36 תל-אביב
 
התערוכה מדברת על תרבות הריעליטי שכבשה אותנו בסערה ורגשות מעורבים..מה היא עושה לנו? תערוכה של קבוצת OH MY GOD- המשלבת אמנות צעירה לצד ותיקה בתרבות הפנאי והבילוי.
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה "מסע, התבוננות" של הצלמים כרמל שלו ומוקי קיים בדרך קיבוץ גלויות 45, קומה 4 תל אביב
 
כרמל שלו ומוקי קיים, בוגרי בית הספר דרך צילום, מציגים בתערוכת צילומים משותפת את מסעם המשותף למדבר לדאק שבהרי ההימלאיה.
 
הצילומים של כרמל ומוקי מתמקדים בספיגת המראות מתוך מבט הנע בין בהירות לבהייה.
 
הצילומים מוצגים בתערוכה זה לצד זה, ללא הפרדה. תצריף מדיטטיבי אם תרצו. השקט והפשטות, הטבולים במתח העוצמתי של נופי ההימלאיה, מוצגים כאן משתי נקודות מבט של שני אנשים שונים.
 
שני עולמות פנימיים שחברו יחד לכדי עבודה אחת שהיא מסע והתבוננות.
 
אוצרת התערוכה: סיגל קולטון
 
התערוכה תוצג בחללי בית הספר דרך צילום.
 
נעילה: 12/10/13 (במסגרת אירועי אוהבים אמנות 2013).
 
שעות פעילות: ימי חמישי, 18:00-22:00, ימי שישי וערבי חג, 13:00-15:00.
 
שעות פעילות במסגרת ארועי אוהבים אמנות: יום ו' 11/10/13 ויום שבת 12/10/13, 11:00-18:00
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
8235
1
להלל את יופי העולם
2013-07-02 10:26:03

 "להלל את יופי העולם "

תערוכת צילום שמתקיימת בהיכל התרבות פתח תיקווה
צלם וחבר הפורטל דניאל וינטר הצלם היחיד מציג לבד בקומת הגלריה איתי יש שני ציירים שאחת בתיה כהן מציגה בקומת הכניסה וצייר נוסף יוסי מטקוביץ  באחד מהחדרים .
 
דניאל וינטר הינו צלם חובב, אוטודידקט, מתגורר בפתח תקווה אך מצלם בכל רחבי הארץ.
עבודותיו של דניאל וינטר מצטיינות בדיוק ובשימוש בטכניקת צילום מבריקה.
נושאי התבוננותו כוללים איתני טבע מיתיים ולצידם נושאי תעשייה ומבנים אורבאניים.
בכל עבודותיו ניכרת התהייה אחרי דרמה והעצמת גודלו של האובייקט המרכזי מול
קטנותו של האדם החי.
מתוך אתר האינטרנט שלו ניתן לצטט על פי בחירתו את שירו של נתן זך המציין כי:
"... אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יופי העולם ולהלל את היופי. איני רוצה להיות
עיוור ליופי העולם כל עוד אני חי..".
זהו המוטו של עבודתו של דניאל וינטר. מסע סיזיפי מתמשך לגלות עוד ועוד פינות
מדהימות ביופיין בארצנו הקטנה, הוא רואה הוד והדר בגבישי מלח בים המוות, מתפעל
מחממות המקובעות בקצה שדה ירוק, מתאר נופי תחנת כוח פוטוריסטית מפלצתית
בגודלה, מתאר יערות עד ובמיוחד מנציח נופי מים וים כשהשמים ממעל נלחמים בעוצמת
גליהם. דניאל וינטר הוא בהחלט משורר של יופי ויזואלי.
סדרה נוספת מפעימה, הנה סדרת העבודות המוגדרות על ידו של דניאל כצילומים
מופשטים וסוריאליסטיים. הוא מצלם שלד הצופה במסך טלביזיה בחוף ים לילי, מראה
אדם הבוקע מביצה ומתאר בדרמטיות תיאטרלית אדם עם ראש קופסא מרובע העושה
את דרכו במרחבי המדבר. עבודתו של וינטר ראויה לציון מיוחד בגלל כמות העבודות
ורוחב הנושאים שאותם הוא מתעד בעדשת מצלמתו.

קישור לחוברת התערוכה : http://www.petah-tikva.muni.il/Documents/omanot%20bhical_13.pdf

קישור לגלריה של דניאל: http://www.photolight.co.il/gallery/2030.html

 
7520
2
תערוכות צילום חדשות 5-12/6/2013
2013-06-05 12:53:51

בימים אלו מוצגת התערוכה "תל אביב, ברלין, במעבר" בבית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשווית, העמל 17 תל אביב

משתתפים: הדמוט ביטיגר, נינו הרמן, טליה טוקטלי, עינת כהן

תל אביב וברלין, שתי ערים קוסמופוליטיות, משתייכות לקבוצת ערים מרכזיות בעולם אשר משמשות מוקדי משיכה למהגרים. בעידן הגלובליזם, הנגישות והנדידה נעשו נוחות וזמינות יותר. האמונה באפשרויות בלתי מוגבלות וברב-תרבותיות מאתגרת לבדוק ולנסות לחיות בערים אלה, להיטמע בהן ולהנות מקסמן. המהגרים המחפשים לשנות את סביבתם התרבותית המקורית, האתנית צובעים אותן באיכויות ייחודיות בעלות גוונים שונים של פתיחות ודחייה.
 
ארבעה אמנים נוגעים בתערוכה זו במכלול משמעויות של היות מהגר לערים רב לאומיות, ציוריות ומחוספסות. התערוכה מציפה את נושא ההגירה החוקית לא מאספקט פוליטי, אלא מתוך גישה עיתונאית משהו המלווה ברגישות למשמעותן של עקירה והשתרשות, לתועלת ולבעייתיות הנלוות לתופעה.
 
הדמוט ביטיגר בודקת האם מתגבשת  סינתזה של קהילה מתמהיל רב גוני של מהגרים וכיצד. ביטיגר יוצאת למסע ברחבי ברלין ומציגה בפני עשרים מרואיינים בני לאומים שונים את השאלה האם ברלין היא עיר המאפשרת ומקבלת שונויות או משמרת נפרדות. תשובותיהם מובילות אותה לשתי העבודות המוצגות בתערוכה.
 
לאחר שנים רבות של עבודה כצלם עיתונות מפנה נינו הרמן את עדשת מצלמתו למפגשי רחוב. בעשרות צילומי סצינות מתוך חיי יום ולילה של עוברי אורח וקבוצות אתניות שונות הוא כמו ממפה את דרום העיר תל אביב. יכולתו להיות נוכח יחד עם רגישותו וכבודו לפרט מאפשרים לו ליצור מעין מסמך תיעודי, אותנטי ואמין. מצלמתו קולטת מעמדים של דיוני מדרכות, אוירה של עיר שהחיים פועמים ברחובותיה, בבתי הקפה שלה, בם מתקיים מיזוג גלויות באופן הטבעי ביותר.
 
עינת כהן, בעבודתה קופסאות עוסקת בארעי. מבני הפורצלן הממוזערים שלה, המונחים על מעין מסוע מקובע, מדמים את בנייני המטרופולין תל-אביב מחד  ונראים כארגזי קרטון מאידך. הקופסה, המשמשת לאריזה ולאחסון של חפצים לעתים סתמיים ולעתים בעלי ערך אישי סנטימנטלי, מתקשרת עם מושגים של מעבר, זכרונות, געגועים – כולם אף רלווטיים לנושא ההגירה.
 
יצירתה של טליה טוקטלי ניזונה ממארג של תרבות מהגרים אירופאית ומשמעות של היות ישראלי על רצף התרבות המקומית. חוטים אלה היא פורמת ושוב קושרת כדי להגדיר את הסינתזה הנכונה לה. במיצב מותירה סימן היא מרכיבה פזל של פרגמנטים הנשענים על אותו ציר תרבותי, חידתיים משהו וניתנים לפרשנויות רבות.
 
מיקומו של בית בנימיני, בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, חיזק את הבחירה בהעלאת תערוכה זו. המתהלך באזור בכל שעות היום והלילה חש את היותו רוחש סוגי אוכלוסיות המשתייכות למנעד רחב ביותר: אנשי עמל, עובדי עיתונות, אמנים שהתקבצו מכל עבר, מהגרים ועוברי אורח מרחבי המדינה והעולם.
 
אוצרת: רונית צור
 
 
 
היום יום רבעי 05.06.13 תפתח התערוכה של עלמה שניאור מאחורי הקלעים #6 "מחזירהאור" בגלריה אפסון לצילום- החוג לתקשורת צילומית במכללת האקדמית הדסה ירושלים
"מאחורי הקלעים" היא סדרת תערוכות בגלרית הבחוג לתקשורת צילומית, המזמינה את המבקרים  לשוליים הרכים של תהליכי יצירה, אלו שאינם מגיעים בדרך כלל אל החללים הרשמיים של עולם האמנות. 
 
התערוכה מאפשרת התבוננות אל "מאחורי הקלעים" של יצירתה המורכבת של עלמה שניאור,  אמנית שיצירתה התפתחה על קו התפר במעבר שבין עולם הצילום הכימי לבין העולם הדיגיטלי. הצמיחה על קו התפר משמרת עימה ערכים קלאסיים כמו הקסם המאגי של רוח הרפאים המסתורית הנוצרת על גבי סרט הצילום או מהלך המקפיא שבריר של רגע בזמן,  ומצידו האחר של קו התפר, הרצון  להניע את הדימוי על ציר הזמן , מהלך המייצר טווח חזותי רחב יותר בפרשנות של הצופה - ורוחות רפאים חדשות....
 
עבודות הוידיאו של עלמה הבנויות מפריים אחד של דימוי  צילומי, אותו היא  מלקטת מתוך המאגר הפרטי שלה ומתוך המאגר הקלאסי של תולדות הצילום.  הפריים האחד "מונשם" לכדי סצנת וידאו המסיתה את התובנה והחוויה  המקורית למקום אחר ולפענוח החדש שיש בו, עת נחשפת השכבה הנסתרת שהייתה חבויה בו. 
 
עבודות  הסטילס של עלמה  נוצרות  בתהליך המחקרי המלווה אותה ביצירתה.  עלמה בוחנת סוגיות שהן הבסיס לנקודת המוצא שלה : גבולות החומר , גבולות הדימוי , מתי נחשפת השכבה הסמוייה הטמונה בכל דימוי , מהו הגלום בין הגלוי והנסתר ,מהי המאגיוּת השוכנת בלבה של היצירה  הצילומית, וכיצד מתחברים הכלים הדיגיטליים עם הגרעין הבראשיתי של הקסם הצילומי. 
 
התערוכה תנעל ב:28.6.13 
 
אוצרת : יהודית גואטה
 
 
 
מחר יום חמישי 06.06.13 בשעה 19:00 תפתח התערוכה "הומופיליה" תערוכת אומנות עכשוית קבוצתית במתחם התחנה החדש, תל אביב
הביטוי התנועה ההומופילית מתיייחס לתנועה החברתית למען זכויות להט"ב שפעלה שנות ה-50 וה-60. שימוש מודרני במונח "הומופיל" נעשה בעיקר על ידי גופים נוצריים. ביטויים כמו "נטייה הומופילית" או "יחסים מיניים הומופיליים. במונח נעשה שימוש גם על ידי קבוצות התנגדות לזכויות להט"ב (בעיקר בארצות הברית ובפולין) במטרה ליצור אסוציאציה של הומוסקסואליות עם פדופיליה.
 
התערוכה תעסוק במונח האלטרנטיבי הנ"ל ותציג גישה אמיצה ורחבה לנושא זה. תערוכת הומופילה מאגדת בתוכה כמה מן האומנים המוכרים והמצליחים לצד כמה מן האומנים החדשים והמבטיחים שיש לארצינו (וגם קצת מחו"ל) להציע. אמנים: פיני סילוק\ חנה סהר\ זיו שדה\ מירב בן-לולו \ ינאי יחיאל\ איציק רנרט\ יונתן גולדמן \ קלון \ איגור טפיקין \ יניב אלון \ נדב וייסמן \ תום זואילי \ לוקה מנטוונלי \ אסף מרדכי \ דר רותם\ נעמה בר-אור \ הדר ראובן \ נועם רז \ טל גרנות \ פומה 
 
אוצר התערוכה: איתי בלאיש
התערוכה מומלצת לכל מגיל 16 ומעלה 
Public Relations: Dror Pinto comm.Special thanks: Itamar Peled
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי
 
 
 

 

5851
2
רשמים מתערוכת צילומים 'חשיפה' מאת פ.מריוס
2013-06-05 10:00:55
רשמים מתערוכת צילומים –''חשיפה''
מקום: גלריה ''גרנד ארט'', גרנד קניון – חיפה
אוצרים: שירלי משולם וגלעד אופיר
 
 
המיקום של הגלריה (בקומה 3 בקניון) הוא אטרקטיבי ומהווה משאב רוח רענן ואפילו ייחודי עבור אוהבי אמנות ''נגישה'', בהיותה ממוקמת בקניון הגדול ביותר בחיפה, הכניסה ללא תשלום.
הציפיות שלי מהתערוכה היו גבוהות מכול היבט, ארגוני, רעיוני ואמנותי. האוצרים, שירלי משולם, היא דמות מוכרת בתחום האמנות בצפון ובעלת תואר שני באמנות והשותף הלא פחות רציני הוא גלעד אופיר, אמן צלם עם הישגים רבים, מורה ומרצה בתחום במכללות שונות ובעל תואר שני באמנות וגם יו"ר אגודת האמנים בישראל.
 
בקרתי בגלריה ביום חול בשעות שרוב עמך עובד...
 
הופתעתי לראות שהעבודות של הצלמים (7), מוצגות כמעט כמו חומר גלם על קירות הגלריה (דף מודפס בגדלים שונים מ 30 עד 150 ס''מ באיכויות שונות)– לא במסגרת, לא על קאפה ולא על קנבס, ימי הצנע חוזרים!...
 
לצילומים מצורפות כתוביות שמאפשרות לאלו שבאמת יכולים ומעוניינים להבין את מהות העבודות ואת תפיסת העולם של האמן צלם, הללויה!
 
כאן המקום לציין את שמות הצלמים ואת הקונספציה הצילומית: 
 
גילי דיילס 
הציגה צילומים שלפי דבריה עוסקים בשאלות של זהות ושייכות למקום, הצילומים בוצעו בישראל.
 
צלמת: גילי דיילס                                                                                                                         
 
 
 
סיגל סבן 
מציגה צילומים רק בשחור לבן ומתרכזת בעיקר בעקבות שריפה בבית מגורים. נראה שחלק מהצילומים נעשו בטכניקה אישית ללא שימוש בפילטרים (אופטיים) קונבנציונליים.
 
צלמת: סיגל סבן                                                                                                                   
 
 
 
גיל פרידמן 
מציגה צילומים שלפי דבריה נוצרו תוך כדי עיסוק בהגדרה ''על זמני'' ומצפה מהמבקרים להתייחס אליהם ככתבי חידה...
עבודותיה אכן גרמו לי לחשוב ולתהות, מה מסתתר מאחורי הקומפוזיציות המורכבות המבוססות על טכניקה של חשיפה כפולה היוצרת שילוב וחיבור בין נקודות זמן שונות בפרים אחד שויזואלית יוצרים מציאות שונה ובדיעבד מאתגרים את המתבונן בצילומיה.
 
 צלמת: גיל פרידמן                                                                                                              
 
 
 
מירב ריימונד
מציגה סדרת צילומים העוסקת בהפגנות, שהיא מכנה אותם אירועים חברתיים ופוליטיים וטוענת שלא מדובר על צילום תיעודי – עובדתית מתוך מה שראיתי, מדובר על צילום תיעודי עם ניסיון להציג עמדה מהמבט של הצלמת(חד צדדי)  המצהירה שהיא פעילה חברתית מגיל 12...באמצעות פריימים ממוקדים בהתאם לתפיסתה הפוליטית חברתית.
 
 צלמת: מירב ריימונד                                                                                                                  
 
 
 
ניקה פרו 
מציגה סדרה של צילומים בעיקר בתל אביב המתמקדים במבנים לא בולטים, מוזנחים או נטושים – לדבריה היא מציגה מראות שלא גלויים לכול אחד והמהווים זכר ואנדרטה להתרחשויות שהובילו למצבם הנוכחי.
 
                                                                                                                                                                                                                                   
צלמת: ניקה פרו
 
 
 
מעיין זארי 
מציגה סדרת פורטרטים מוקפדים מבחינה טכנית המוצאים את ביטוי בזויות צילום ותאורה תואמת. מבחינת חשיבה יצירתית, היא יוצרת דמויות לפי תפיסתה ודמיונה, על לבושם, הצבתם ועד הנחיות להבעות פנים. רוב הדמויות מקורם בצעירות מן המגזר הדתי חרדי.
 
צלמת: מעיין זארי                                                                                                                   
 
 
 
איגור קרוטר 
הוא ה7 (אקראית) המציג צילומים המתמקדים במאפייני ייחודיים ודומים שיש במשפחות הישראליות המורכבות מבני זוג ובני משפחה בעלי שורשים תרבותיים ואתניים שונים וממדינות שונות ועל אף הכול מהווים עם אחד!
 
 צלם: איגור קרוטר                                                                                                                
 
 
 
לסיכום, ה''סטייטמנט'' של האוצרים ואני מצטט: ''המשמעות המצטברת של כלל העבודות בתערוכה מתקשרת להיבטים חברתיים, אורבאניים, פוליטיים ואחרים הנוגעים לחברה הישראלית כחברה רב תרבותית, שהתגבשה מגלי עלייה של מהגרים מאירופה ומארצות המזרח"... אכן מוצאת ביטוי בחלק גדול מהצילומים המוצגים בתערוכה. מאידך גיסא, לא ראיתי בעבודות חדשנות צילומית, כצפוי מ7 צלמים שונים(צעירים) שמתוכם 5 בוגרי שנקר.
ממליץ בחום לבקר בתערוכה שתהייה פתוחה לקהל עד 10.8.13
 
 
 
מאת: פ.מריוס ©

 

5642
2
תערוכות צילום חדשות 29/5-5/6/2013
2013-05-29 11:21:17

היום יום רבעי 29.05.2013 בשעה 20:00 תפתח התערוכה 'עבודות' של אלדד מנוחין בגלריה 'בצלאל7 - חדר דימויים', רח' בצלאל 7 ירושלים

'בצלאל7 - חדר דימויים' היא גלריה חדשה ללא מטרות רווח, שמטרתה לקדם אמנים צעירים ולפתח את ירושלים כמרכז ליצירה ולמפגש עם אמנות. בנוסף לפתיחת התערוכה, היום היא ההיא השקה הרישמית של הגלריה עצמה.
 
אלדד מנוחין, יליד ירושלים, בוגר הדסה ולומד בבצלאל - מציג 'עבודות'
ההשראה ל'עבודות' הגיעה מהחיבור בין הגלריה למתחם המעצבים, שמזכירה במידה את ביתן בצלאל מול שער יפו, אשר בו נמכרו עבודות שיוצרו בבצלאל הישן. בחזונו של בוריס שץ, מטרת המוסד הייתה מגוונת - ייצור מזכרות, הכשרת אמנים ומעצבים, ואיסוף אמנות יהודית, שלימים הפך לבסיס האוסף של מוזיאון ישראל.
 
 

 

ביום חמישי 30.05.2013 בשעה 19:00 תפתח התערוכה הקבוצתית "מערה" בגלרית הרוח הישראלית, מגדל אשכול (ליד בנק הפועלים), אוניברסיטת חיפה

התערוכה בהפקת אוניברסיטת חיפה בחסות פורטל פוטולייט וחברת אפסון ישראל

 

ביום שני 03.06.2013 בשעה 19:30 תפתח תערוכה בנושא סקייטבורד של הצלם יהב טרודלר במתנ"ס בישוב קדימה, רחוב בן צבי 61

יהב טרודלר, צלם צעיר מאזור השרון עורך תערוכת יחיד בנושא סקייטבורד, שבה יוצגו תמונות של תרגילים וחיי היום יום של סקייטרים בארץ אשר תועדו בשנה האחרונה. בזמן התערוכה יהב ישמח לענות על כל שאלה, כגון איפה תמונה צולמה, איך צולמה, באיזה ציוד שומש וכו'.

 

ביום שלישי 04.06.2013 תפתח התערוכה "בעקבות צלם 2013– סבב ג'" בגלריה ע"ש מורל דרפלר - המרכז האקדמי ויצו חיפה, רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה.

'בעקבות צלם' היא תערוכה ייחודית שמציגים סטודנטים בשנה ב' מהמחלקה לצילום ומדיה במרכז האקדמי ויצו חיפה. במסגרת קורס לצילום בין זמננו, בהנחיית תמר סצמסקי, בחרו הסטודנטים בצלמים מרכזיים מהארץ ומהעולם, ובמהלך השנה חקרו לעומק את יצירתם, הן מבחינת נושאי הצילום והן מבחינת ההיבטים הטכניים ומאפייני התקופה.  המחקר הוביל לעבודה של כל סטודנט, שהושפעה מעבודתו של הצלם הנבחר אבל התפתחה לכיוון אישי. במהלך העבודה הכירו הסטודנטים שורה של צלמים מרכזיים שעבודתם משמעותית להבנת זרמים בצילום, להיכרות עם התפתחויות סגנוניות וטכנולוגיות ולהבנת ציוני דרך מרכזיים בהיסטוריה של הצילום. חלק מהסטודנטים אף יצרו קשר עם הצלמים הנבחרים ואלה התעניינו מאוד בפרשנות האישית שניתנה לעבודתם . התערוכה מגוונת ומעניינת. הסטודנטים בחרו צלמים העוסקים בתחומים שונים החל מצילום אופנה, צילומי חטף, תיעוד חברתי, תיעוד אישי וגם צילום מבוים. נבחרו צלמים שעבדו בתקופות שונות החל משנות ה -60 ועד ימינו, אמנים בינלאומיים מכל העולם וישראלים החיים ועובדים בארץ. בין הצלמים שנבחרו על ידי הסטודנטים : רוג'ר באלן, נלי אגסי, Lissy Elle  Stephan Zirwes, Brian Ulrich, סנדי סקוגלנד, ניק וופלינגטון  ו- Uta Barth . 
התערוכה מוצגת בשלושה מחזורים בני כשבועיים.
 
תמר סצמסקי, מנחת הפרויקט, על עבודותיהם של משתתפי הסבב השלישי:
 
יעל ברקת בעקבות Roger Ballen, יליד ניו יורק חי ופועל ביוהנסבורג, דרום אפריקה מאז 1982
במהלך שנות השמונים פיתח סגנון ייחודי משלו של צילומי דיוקנאות מבוימים בצורה ישירה, בוטה ורבת עוצמה של אנשים משולי החברה הדרום אפריקנית, דבר שנהייה לסימן ההיכר של עבודתו. האסתטיקה בעבודותיו קיבלה טון חד וברור אך במקביל התכנים התערפלו ונעשו מורכבים ואניגמטיים. מוטיבים מהסביבה הטבעית של דיירי שכונות העוני מהסדרות המוקדמות והרקעים שסיפקו מידע רלוונטי על הסביבה ועל ההקשר, משמשים בערבוביה בתפאורה מוגזמת בסדרות המאוחרות. הדיוקן, שהיה הנושא המרכזי בתצלומים המוקדמים הופך בסדרות המאוחרות לציור, לרישום, לאובייקט או למיצב. האירועים המתוארים בצילומים הם בבחינת מצבי תודעה ולא התרחשויות. הרגע המתועד בתצלומים המאוחרים מנציח מצבי ביניים בין דמיון למציאות ובין שפיות לשיגעון. פירוק הדימוי השלם לחלקי גוף והצבתם חסרת ההגיון בחלל – לצד חיות, פוחלצים, בובות וזוחלים – בקומפוזיציות פרועות והזויות, נתונים לחוקיות של התחביר החזותי ולא לזו של ההיגיון המרחבי: מישורים מצטלבים, נושא ורקע מתנגשים וקורסים אל חלל התמונה ומאפשרים הטיה של הסדר הקוסמי המוכר. דלתות ופתחים אחרים אינם מציעים מילוט אל עולם שכלתני, אלא מוליכים אל חדרים מסתוריים ולחללים קלאוסטרופוביים. טשטוש הגבולות בין מציאות מעוותת לדמיון מאפשר למצוא בתצלומים הקודרים אסתטיזציה של הבזוי והגבהתו של השפל לרמה פיוטית שיש בה הצעה אפשרית, גם אם אבסורדית, לנחמה.                                                               
 
בעבודתה בחרה יעל להתמקד בסדרה "חדר הצללים". ממש כמו באלן, יעל בונה קומפוזיציות מורכבות במספר מישורים, הן האופקי, הן האנכי והן העומק. השימוש בפלאש הישיר, יוצר את הצללים החדים והקונטרסטיים, המשווים מראה דמוני לדמויות משולי חייה  של יעל. על מציבה את חבריה הקרובים, בחללים נטושים, עזובים ומוזנחים. היא הופכת אותם לדמויות  קפואות ברגעים חסרי פשר או משמעות. מאפשרת לשיגעון האנושי לזחול לאט החוצה, אל המרחב המואר באופן מלאכותי. בסטים שהיא בוחרת, הופכים הבלוקים, הבטון החשוף ורצפת השומשום, למציינים את מרחב השיגעון המקומי, נפש חשופה ופרגמנטים של אנושיות מתפוררת. הדמויות האנושיות והחיות נמצאות בתמונות ללא הבדלי היררכיה. החי-המת, העומד-השוכב, הרך-הדוקר. בסדרה נתנה יעל מקום לשיגעון. הדומם הפך ביטוי לחי וההפך. החי שוכב חסר ניע, המת מתעופף באוויר. השקר הוא אמת, והיא כלל לא קיימת. יעל בחרה להיעמד על קו הגבול בין השפוי למשוגע, והיא מאפשרת בהבלחת אור לראות את החושך. 
 
אבי הרוש עבד בעקבות נלי אגסי, אומנית ישראלית (נ. 1973) שעוסקת בוידאו, מיצגים, מיצבים, רקמה וציור. 
העבודה "נלי אגסי -עבודות וידאו" הינה אסופה של 12 עבודות וידאו של אגסי מהשנים 1999-2012 אשר הוצג, לאחרונה, במוזיאון ישראל בירושלים. אגסי עושה שימוש בגוף שלה על-מנת לבטא את עצמה באמצעים השונים הנ"ל. אבי הרוש, בן 29 מכפר-סבא, מציג עבודות וידאו ויבצע פרפורמנס בערב הפתיחה. ההתעסקות של אבי הינה בהרכבה ופירוק של הגוף כחלק מתהליך. הוא משתמש בגוף כאמצעי הביטוי הקדמון ביותר. בהשוואה בין  של עבודתו של הרוש עם הגוף שלו לעומת עבודתה  של אגסי בולט ההבדל המגדרי שמוביל לעיסוק בתכנים שונים.
 
נתי גולד צילם בעקבות LISSY ELLE , צלמת קנדית שהתחילה לצלם בגיל 13
"השם שלי הוא Lissy ואני חיה בין יער גבוה ושדה תירס ישן. אני משוטטת ביניהם ומדמיינת איך ניתן להפוך דברים בלתי אפשריים לממשיים." Lissy elle   העיסוק בצילום שימש עבורה מפלט מקשיי גיל ההתבגרות היא יוצרת בתמונותיה מסתורין ואוירה וחלומית , משתמשת באביזרים נלווים, ובמניפולציות בעריכה. יוצרת סיפורי מעשיות קלאסיות - כוסות תה ענקיות, ובחורות שכוח הכבידה לא חל עליהן מככבות בתמונותיה. היא מושפעת מסרטי וולט דיסני, ספרי ילדים ופנטזיות שדמיונה מייצר ללא הפסקה. עבודותיה מפליאות ובו זמנית גם מטרידות את הצופים,  שאינם יודעים האם הם נשאבים לתוך עולם חלומי או שמה סיוט שאינו נגמר.   גם תמונותיו של נתי עוסקות בחלומי . דמויותיו תלויות מחוץ לעולם המציאות, אנחנו נמצא אותן: בעומקו של יער פיות , בחלק חשוך של בית עלמין שם מצוי ריחו העתיק של המוות, בחללו של חדר שרוח רפאים מרחפת בתוכה. 
קובי דונר (קובצה) בעקבות Brian Ulrich
מתארת את תרבות הצריכה כפי שהיא באה לידי  , העבודהBrian Ulrich – Copia ביטוי בחנויות וקניונים ברחבי ארה"ב. הוא מסתובב ברחבי ארה"ב ומחפש אחר האבסורד שבתרבות השפע. הוא מציג את ההבטחה שלא קוימה, את חווית הקנייה במערומיה. צילומיו משקפים את אובדן התקווה ב'חלום האמריקאי' המבטיח אושר לכל. בעבודתו מנסה קובצה לבחון את המציאות הצרכנית הישראלית בעיניים ביקורתיות דרך הצגת דימויים מקניונים וחנויות בצילומים ניתן לראות אנשים צורכים ומרחבים צרכניים אשר מייצגים ומייצרים ערכים חברתיים כמו זוגיות ומשפחה, שפע ואושר. העבודה כולה סובבת סביב האידיאל המזויף שבתקשורת המסחרית/שיווקית.  פרסומות הופכות לפטיש בפני עצמו. הצילומים מציגים את הפער בין דימויים להערצה, ומודלים של יופי ובין האנשים האמתיים.
 
יונתן בר-צבי בעקבות Stephan Zirwes, צלם המתמחה בתמונות שצולמו מהאוויר, מצלם נושאים יום יומיים מנקודת מבט לא שגרתית
זירווס מזמין את הצופים להסתכל על העולם ממעוף הציפור, בו אובייקטים מוכרים נהפכים לזרים. מבט זה נותן אינטרפרטציה חדשה לסובב אותנו. החל מנופים אורבניים, מגרשי חניה, כבישים, מבני תעשייה - ועד לשדות תירס, קרחונים ואתרי סקי, דימוייו של זירווס מאופיינות באסתטיקה של צורות גיאומטריות,
קווים ישרים, ריבועים ומשולשים, המסודרים בפרופורציה ביניהם, זאת למרות שלא תוכננו כך מראש. בעבודתו יונתן מתמקד בנוף עירוני. הצילום מלמעלה יוצר השטחה של הנושא, והופך אותו לגרפי. התמונות מצולמות ממרחק רב, באמצעות עדשות טלה, ושימוש בטכניקת פנורמה, כדי להפיק יותר פרטים. גגות "שיכוני רכבת" בקרית אליעזר, שנבנו בשנות ה- 50. השיכונים הוקמו לפי העיקרון של מקסימום יחידות דיור במינימום שטח, ובמינימום עלויות. מבנים אלה לא תוכננו תוך שימת דגש על מראם בנוף האורבני, אך עם התקנתם של דודי שמש, קולטים, מזגנים ושאר תוספות, ביחד עם ההזנחה שלהם במשך השנים, יצרה מבנה אבסטרקטי ואסתטי יוצא דופן. בנייני מגורים רבי קומות, מהשנים האחרונות. בבנייה לגובה נשמר העיקרון של חסכון בשטח ועלויות, אך במקרה זה כן ניתן דגש על המראה החיצוני. התוצאה היא מראה אחיד של מרפסות וחלונות, אך כאשר מתעמקים בפרטים הקטנים, מבחינים בניואנסים והבדלים בין חלון לחלון, סימן לטעמם האישי של הדיירים.
 
שקד לוי בחרה לעבוד בעקבות הצלם ניק וופלינגטון. שתיעד, בסדרת הצילומים שלו "The Living Room" במשך כ-4 שנים שתי משפחות ממעמד הפועלים בשיכונים בנוטינגהם, אנגליה
בצילומיו, וולפינגטון משתמש בטכניקות חוזרות של זוויות אלכסוניות, קומפוזיציות משונות ולא שומר על אסתטיקה צילומית הנחשבת "נכונה". צבעים לא מאוזנים ורווים חוזרים אצלו בעבודה, חוסר פוקוס על דמויות קרובות או רחוקות מאפיינים את צילומיו. הוא חותך את המצולמים שלו בתמונות ואף לא מתרגש גם כאשר הוא עצמו נכנס "בטעות" לתוך הצילום. דרך טכניקות חוזרות אלו הוא מנסה ללכוד את הנרטיב בתיעוד המשפחות, יחד עם חריפות והומור בלתי צפוי.  וולפינגטון חושף אותנו אל התא המשפחתי, אל הרגעים האינטימיים של בית והקדושה הפרטית של הבית, בעוד ש"הסלון" הוא גולת הכותרת המספקת לנו תפאורה והצגה תיאטרלית. הוא יוצר ריאליזם מאוד אינטימי בין דמויות יוצאות דופן והדינמיקה בין הדמויות היא אכן משעשעת, בעוד שהוא דרך טכניקות הצילום שלו גורם לה להיראות אף יותר משונה. שקד מתעדת משפחה המתגוררת בשכונה שבה היא מתגוררת , בעיר מגוריה, קרית ביאליק. רוב התושבים בשכונה זו שייכים למעמד הפועלים. היא מתעדת משפחה המורכבת מזוג הורים ו-4 ילדים. שקד נכנסה אל חיי המשפחה ותעדה אותם בחיי היום יום ובעיקר בשעות הערב ובסופי השבוע כאשר המשפחה מתאגדת יחד בסלון. היא משתמשת לאורך כל הדרך בטכניקות הצילומיות והאסתטיקה הצילומית של וולפינגטון .
 
תמימה קופל-וילנר בעקבות סנדי סקוגלנד, ילידת ניו יורק (נ. 1946), העוסקת בבניית מרחבים וצילומן- installation artist
התהליך שמאפיין חלק גדול מעבודותיה משלב בניית  מרחבים מורכבים והזויים במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם, או בניית סצנות בסטודיו וצילומן.  סקוגלנד מתמקדת בצבעוניות ובתבניות גרפיות החוזרות על עצמם ומהדהדות באלמנטים השונים של הקומפוזיציה. הסצנות שהיא מייצרת הם ביזריות ופעמים לוקח זמן להבינם. היחס שלה לפרטים הוא דייקני ביותר. תמימה בחרה להתמקד בפרוייקט של סקוגלנד מ-1978 של צילומי מזון. עבודתה מתבוננת, על ידי שילוב האובייקטים המצולמים ברקע, בזכרונות מילדותה, המתבטאות בצורה צבעונית. הכתום שמסמל עבורה את הציונות, הכחול הלבן הארץ הישראלי,  והאדום שהוא האני בתוך כל הצבעים המסחררים שמסביבה. 
 
שעות פתיחה: א' – ה' 10:00 – 18:00
 
נעילה: 17.06.2013
 

 

 

לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי
5021
1
תערוכות צילום חדשות 22-29/05/2013
2013-05-22 11:13:58

בימים אלו מוצגת התערוכה "אשת לוט: מבטו של צילום" במוזאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי

התערוכה הקבוצתית אשת לוט מבקשת לערוך לצילום ניתוח קַטָרַקְט ומתעקשת על יכולתו לראות ולהראות. קטרקט הוא מחלה של העין היוצרת מיסוך, ערפול וטשטוש הראייה. ליקוי זה תואם היבט מרכזי בצילום העכשווי, המסרב להתבונן על מציאות חיצונית לו. כבר בשנות ה-70 למאה ה-20 הוטל בצילום מום. נאמנות הייצוג של המציאות המצולמת הוטלה בספק, כמהלך ביקורתי המבקש לכונן קורא המודע לאופן הבנָיָתו של הדימוי הצילומי, כולל היבטיו המדומיינים והאידיאולוגיים. ההוגים שקידמו עמדה זו גרסו שהצילום הוא מדיום שבאמצעותו מוסתרת ומסוות המציאות וראו בכך את מוגבלותו. אך בשיח הצילום הישראלי המאפיין את העשור האחרון, תכונות אלו של המדיום נתפסות דווקא כמעלותיו, בזכות פוטנציאל פריעת הסדר וההוצאה מהקשר שמיוחסים לפעולה המעוורת.
 
חשיפה - ולא הסתרה, היא התכונה שעושה את הצילום לנושא משמעות ובכללה גם חשיפת היבטיו המדומיינים והעלאה אל פני השטח של נקודות עיוורון, שקיימות הן במציאות והן בדימויים שהוא עצמו מייצר. כאשת לוט, הצילום רואה ומראה. אשה זו סירבה לציווי שלא לראות. בהתעקשה להתבונן במעשה האלימות שביצע האל במציאות, היא יצאה כנגד השררה המבקשת לשלוט במבט ולהכתיב את הנראה. כתוצאה מכך, הוקפאה לנצח ובעצם נוכחותה הקפואה היא מציגה עדות, המגולמת בגופה, לפעולה האלימה ולהתעקשות לראותה גם יחד.
 
התערוכה רואה במציאות חומר מחומריו העיקריים של הצילום, ומדגישה את הערבות ההדדית המתקיימת בין צילום ומציאות, שבאה לידי ביטוי במתן נוכחות זה לזה. להבדיל מדרישתה של האמנות המודרנית, הדיון האמנותי או הפנים-מדיומלי של הצילום אינו מתנתק מהמציאות. גם היבטיה המודחקים של המציאות (אירועים או מקומות שבעלי עניין מבקשים להסתיר) או היבטיה המדומיינים (רגשות, תשוקות, מאוויים, אידיאולוגיות) מועלים באמצעות הצילום אל פני השטח, ישירות או בעקיפין וכך הופכים לנראים. כאשר הצילום עוסק ב"לא נראה" הוא עושה זאת בביקורתיות, או לכל הפחות עם קריצה.
 
הצילום הוא מרחב נדיב, הכופר בהיררכיות וחל על הכול. הוא סופח אליו נקודות מבט ואיכויות שונות, המתקיימות בו בעת מבלי לשלול זו את זו. ריבוי המבטים והאיכויות מוביל לא אחת לסכסוכים המגולמים במבעים אירוניים או פרדוקסליים, לקריסתו של קונצפט בפני המציאות או להתאמתו אליה תוך זיהום הדדי.
 
בתערוכה משתתפים 23 אמנים ישראלים: גלעד אופיר, אסנת בר-אור, יוסי ברגר, גיא גולדשטיין, דוד גינתון, מיכל היימן, פבל וולברג, מאיר ויגודר, ינאי טויסטר, יעקב ישראל, אלכס ליבק, תמרה מסל, מיכל נאמן, דוד עדיקא, רון עמיר, אריאל קן, מיקי קרצמן, שמואל יוסף שוויג, אפרת שווילי, שמחה שירמן, אפרת שלם, יגאל שם טוב, מרלי שמיר. למרות השוני, יצירתם חושפת היבטים משמעותיים אודות טיבם של המציאות והמדיום כאחד.
 
התערוכה מלווה בקטלוג המכיל כ-60 תצלומים; טקסט של אוצרת התערוכה, נעמה חייקין, הדן באופני הראיה של הצילום ומחויבותו למציאות וטקסט של ד"ר יעל אילת ון-אסן הדן במשמעות הראיה והתמורות שהיא עוברת בעידן הדיגיטאלי.
 
שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-16:00; שבת וחג 10:00-17:00; ו' וערבי חג - סגור
כניסה בתשלום: מבוגר-18 ₪, ילד/סטודנט-14 ₪, פנסיונר-9 ₪, חיילים-חינם
 
אוצרת: נעמה חייקין, נעילה: 31/3/2014
 

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "שדות ראיה" של הצלמת ורדי כהנא בגלריה לאמנות במתחם יד לבנים, רח' המחתרת  3, רמת השרון

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "חשיפה- תערוכת צילום: 7 אמנים צעירים" בגלריה לאמנות עכשווית, גרנד ART, גרנד קניון, קומה 3, חיפה

אמנים: גילי דיילס, ניקה פרו, גיל פרידמן, סיגל סבן ,מירב ריימונד, מעיין זארי ואיגור קרוטר.
התערוכה מאגדת עבודות של שבעה אמנים צעירים: גילי דיילס, ניקה פרו, גיל פרידמן, סיגל סבן, מירב ריימונד, בוגרות המכללה האקדמית לאמנות רב-תחומית שנקר, אשר סיימו לאחרונה את לימודיהם בהנחיית האמן-צלם גלעד אופיר, יו"ר אגודת האמנים בישראל, ועושים כעת את צעדיהם הראשונים כאמנים עצמאיים וכן עבודות של מעיין זארי, בוגרת המכללה האקדמית הדסה, ירושלים, ואיגור קרוטר בוגר האקדמיה לאמנויות יפות בארנהיים. התערוכה לוכדת את המגע האישי המייחד והמזהה את העבודות של כל אחד מהאמנים, שמועבר דרך בחירת הנושאים וטכניקות הצילום. כמו-גם את ההשראה היצירתית שלהם שמגיעה מהלך הרוח העכשווי של הלימוד באקדמיות. עם-זאת, המשמעות המצטברת של כלל העבודות בתערוכה, מתקשרת להיבטים חברתיים, אורבאניים, פוליטיים ואחרים שנוגעים לחברה הישראלית כחברה רב-תרבותית. בולטת התייחסותם של האמנים למושגים: זהות, משפחה, מקום, אל-מקום, תיעוד, זיכרון והחיים 'כאן ועכשיו'.
 
התערוכה הוצגה בגלריה העירונית לאמנות בפלובדיב, בולגריה, מרץ 2013, במסגרת ביקור משלחת מישראל לציון 70 שנה להצלת יהודי בולגריה. ראש המשלחת ומפיק התערוכה בבולגריה: יוסי בן בסט.
 
אוצרים: שירלי משולם וגלעד אופיר 
 
נעילה: 10.8.13
 
 

ביום שבת 25.05.13 בשעה 12:00 תפתח התערוכה "Meine Lieben - יקירי" של הצלם גדעון סלע בגלריה המרכזית של אמני עין הוד בכפר האמנים עין הוד

לאחר מותה של אימי מצאתי בעיזבון המשפחה אין ספור מסמכים הכוללים מכתבים שנכתבו בשנים  1939-1942 על ידי סבתי ואחותה מגרמניה, בטרם נרצחו, לילדיהן ששהו אז כבר מעבר לים. כמו כן נמצאו מאות צילומים שהעתיקים ביניהם מאמצע המאה ה-19. זאת בנוסף למסמכים רבים הקשורים לתולדות המשפחה בגרמניה. חומרים אלה, שבחלקם היו אולי מאבדים ממשמעותם ,עם מות האנשים שיצרו אותם או תועדו בהם, שימשו חומרי הגלם לתערוכה.
התערוכה אינה תערוכת הנצחה, אלא עיבוד החומרים (המכתבים והתצלומים) לעיתים עד כדי הפשטה, שתשקף תמונת זיכרון אישית סובייקטיבית ללא סדר כרונולוגי או "אמת היסטורית" -  אך יחד עם זאת, מעבר לאישי, תיצוק בהם משמעות אוניברסאלית יותר.
 
התערוכה מורכבת מטריפטיך שהוא קולאז' באורך כולל של 360 ס"מ. הקולאז' עשוי מקרעי המכתבים שצולמו, הודפסו על נייר פרגמנט, נקרעו והודבקו.  כל המכתבים נפתחו במלים Meine Lieben – יקירי.
בתערוכה עוד  עבודות העשויות בחלקן מאותם מכתבים (פלימפססטים"), ובחלקן מתצלומים מעובדים שנלקחו מן האלבום המשפחתי. 
 
"פלימפססט" הוא כינוי למגילת קלף עתיקה שבה היו עושים שימוש רב פעמי, כך שלמעשה נוצרו בה שכבות של כתב.
 
התערוכה שתוצג בגלריה בעין הוד היא חלק מתערוכה שתוצג מתחילת ספטמבר ועד אמצע דצמבר 2014, במוזיאון להנצחת יהודי נורד ריין וסטפאליה שעתיד להיפתח בדיסלדורף.
 
 

ביום שבת בשעה 20:30 תפתח התערוכה "מקטעים" של צלמי פונקטום אדי גרלד, פליקס לופה, יובל טבול ואלכס ליבק בגלריה העירונית, בית דונדיקוב, רח' יעקב 32 רחובות

"פונקטום" קולקטיב של צלמים וותיקים בעשייה ובהנחיה הדוקומנטרית חוברים לסדנאות צילום דוקומנטרי מרוכזות שנועדו לחשוף בפניכם גישות שונות של עולם צילום הדוקו. הסדנא בוחנת את המדיום הדוקומנטרי ואת דרכיו השונות לשקף את המציאות להעברת מסר אישי. 

 

ביום ראשון 26.05.13 בשעה 12:30 תפתח התערוכה אודות אסע"י (ארכיון הסיפור העממי בישראל) בנושא: "סיפורי ראשית של אוניברסיטת חיפה" ברחבה מול מוזאון הכט

יצאנו לאסוף, לשמר וללמוד את מסורות-התרבות הרווחות בעדות בישראל.  ליד פריטים מדעיים יבשים, נתונים לרישום, לקיטלוג ולשימור על מדפי הארכיון, מצאנו גם את האדם החי, את המסרן ואת המאזינים לו, את המספר ואת קהלו השותה בצמא את דבריו. אדם, אדם וגורלו; אדם, אדם ועולמו. בתערוכה זו מוצג מבחר צילומים המספרים והרושמים, וכן סיפורים מאוסף הארכיון. תוכלו לקרוא, להאזין ולצפות בסיפורים להנאתכם.

אודות אסע"י:
 
ההתעניינות המדעית ביצירה העממית היהודית שבעל-פה החלה במאה ה-19 בעקבות התעוררות התנועות הלאומיות.  איסוף מאורגן של חומרי פולקלור יהודי החל לפני מלחמת-העולם הראשונה, וגולת הכותרת שלו היתה המשלחת המפורסמת שאורגנה על ידי ש. אנ-סקי שעברה בין העיירות היהודיות ואספה פריטי פולקלור.  בין שתי מלחמות עולם התקיימה בפולין פעילות אינטנסיבית של איסוף פריטי פולקלור, את התרומה החשובה ביותר הרים המכון היהודי המדעי (ייוו"א) בוילנה שפעל לאיסוף המסורת העממית היהודית במרחב המזרח –אירופי.  מלחמת העולם השניה המיטה שואה גם על מפעל זה, וחלק גדול מן האוצרות שנאספו בעמל רב ובהתנדבות הראויה לשבח, אבד.  עם קום המדינה, קיבוץ הגלויות והתכנסות בני העדות בישראל החל רישום ואיסוף אינטנסיבי של סיפורי-עם בישראל,  ופרופ' דב נוי הקים את "ארכיון הסיפור העממי בישראל",  לשם כינוסם, שימורם ומחקרם של סיפורי-העם שהובאו על ידי העולים, ושל הספרות העממית המתהווה בישראל.
 
הארכיון נוסד במוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור של עיריית חיפה בשנת 1955.  בעיתון המנוקד "אמר" ובמדורו השבועי "מפי העם", בעריכת פרופ' דב נוי, התפרסמו סיפורי-עם מכתבי היד של הארכיון.  הציבור נענה לפנייה לאסוף ולרשום את היצירה העממית, ובמשך הזמן נתרכז מסביב למפעל הרישום ומסביב לארכיון גרעין קבוע של רושמים-מתנדבים שלכל אחד מקורות יניקה משלו – מסַפרים עממיים, בני עדות שונות, בעלי רפרטואר שונה.   נערכו פגישות וימי-עיון שנתיים שבהם הושמעו דברי חוקרים, והמספרים הפגינו את כשרונם בהיגוד סיפורים.  משנת 1983 ארכיון הסיפור העממי בישראל מצא בית חם בין כתלי אוניברסיטת חיפה.  משנת 2001, נקרא אסע"י על שם מייסדו, פרופ' דב נוי.
 
בין השנים 1978-1977 פעלה משלחת של חוקרי פולקלור, לאיסוף סיפורי-עם יהודיים בבית-שאן, הראשונה מסוגה בישראל.  שולבו בה אנשי בית-שאן והאזור, חוקרים וסטודנטים מן האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה ואסע"י.  במסגרת זו נאספו כ-300 סיפורים.
 
בין השנים  1981-1979 העיירה שלומי שעל גבול הצפון היתה ל"סדנת מחקר" של אוניברסיטת חיפה.  בין היתר, התנהל בה פרוייקט איסוף של סיפורי-עם מטעם החטיבה לפולקלור, אסע"י, והמועצה המקומית, במימונו של "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח" במשרד החינוך והתרבות. במהלכו נאספו למעלה מ-100 סיפורי עם. 
  
כיום מצויים באסע"י למעלה מ 24,000 סיפורים מפי מספרים יוצאי 70 עדות, המהוות את כל הקבוצות האתניות והדתיות שישראל התברכה בהן. מלאכת האיסוף נמשכת עד היום, ומדי שנה נרשמים 200-100 סיפורים.   מאגר הסיפורים של אסע"י הוא המאגר היהודי הגדול והעשיר ביותר בעולם, ומהווה מקור ובסיס למחקר, הוראה ולימוד באוניברסיטאות בארץ ובעולם.  כ-150 קבצים של סיפורי אסע"י, המלווים הערות מדעיות ראו אור בארץ ובעולם, וכן התפרסמו, ספרי-מחקר וכ-300 מאמרים מדעיים המבוססים על סיפורי אסע"י.
 

 

לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי
3794
0
תערוכות צילום חדשות 1-8/05/2013
2013-05-01 10:44:27

בימים אלו מוצגת התערוכה "Kumbh Mela" של הצלם זיו קורן במתחם העיצוב KLEIN'S, רחוב מרזוק ועזר 11, יפו-תל אביב

התערוכה Kumbh Mela אשר מוצגת במתחם העיצוב KLEIN'S ביפו מציגה 45 צילומים של צלם העיתונות זיו קורן, אשר צולמו בכינוס האנושי הגדול בעולם.
 
מיליוני עולי רגל הינדים הגיעו לעיר ההודית אלאהבאד לרגל הפסטיבל הדתי "קומבה מלה". האירוע, שמתקיים בעיר אחת ל-12 שנים, הוא ההתכנסות האנושית הגדולה ביותר בעולם, ובמהלך 55 ימי הפסטיבל פקדו אותו למעלה מ-100 מיליון בני אדם. 
על פי האמונה ההינדית, טבילה במפגש הנהרות גנגס וימונה, שנפגשים בעיר אלאהבאד, מנקה אותם מחטאיהם ומקרבת אותם לגאולה. כבר בפתיחת הפסטיבל רחצו אלפי מאמינים במים המקודשים. 
זה מספר חודשים שנערכים בעיר להגעת מיליוני המאמינים, ובסביבת הנהרות קמה עיר אוהלים ענקית. 14 בתי חולים זמניים הוקמו באזור ולמעלה מ-200 רופאים מועסקים מסביב לשעון כדי לתת מענה לקהל העצום. 30,000 שוטרים וסדרנים אמורים לשמור על הסדר במהלך ימי הפסטיבל.
הפסטיבל נפתח רשמית בשעה שכוהני דת רצים אל המים הקרים של הסנגם – מפגש שני הנהרות – כשהם ערומים ומרוחים באפר. לאחר מכן, צפויים מיליונים רבים של מאמינים לרחוץ גם הם במים הקרים.
 
זיו קורן עובד כצלם עיתונות מזה 20 שנה. כיום, קורן הינו צלם במערכת העיתון "ישראל היום", משמש כנציג סוכנות הצילום Polaris Images בישראל וכ- "שגריר Canon " באירופה.
כצלם חדשות ודוקומנטארי מתעד קורן נושאים הומניטאריים בארץ ובעולם כמו מצב העוני בישראל, הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי, תיעוד פעילות מבצעית של כוחות צה”ל והמשטרה, אסון הצונאמי בדרום מזרח אסיה, אסון רעידת האדמה בהאיטי ואחרים.
צילומיו פורסמו במגוון עיתונים בינלאומיים ונכללו במגוון תערוכות יחיד וקבוצתיות ברחבי העולם.
 
שעות פתיחה: ימים א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-15:00
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה "יום בחיים" של הצלמת אלכס גרינשפון באולם הראשי של ספריית מדעי החברה באוניברסיטת תל אביב
 
"יום בחיים" – תערוכה המתמקדת באנשים המתפרנסים ממלאכות כפיים שונות. אלו הם אנשים שאנו פוגשים כל יום: לעיתים בדרך לעבודה ולעיתים כאשר אנו נזקקים לשירותיהם. מדובר במגוון רחב של בני אדם; ביניהם צעירים ומבוגרים, ישראלים ומהגרים, אלה העוסקים במלאכתם שנים אחדות ואלה עם ניסיון של עשרות שנים, אלה העובדים רק בכדי להתפרנס ואלה העובדים גם להנאתם. מטרת פרויקט זה היא לתת במה ומעין קול ויזואלי לאנשים אלה, שכן עבורי הצילום הוא שפה, ואני מאמינה כי באמצעות תמונה ניתן פעמים רבות לספר את מה שלא ניתן להביע במילים.
 
התערוכה כוללת 15 עבודות מתוך הסדרה ומוצגת בימים אלה ועד סוף חודש מאי באולם הראשי של ספריית מדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.
 
על הצלמת: אלכס גרינשפון היא צלמת אוטודידקטית, ילידת 1984; עוסקת בעיקר בצילום אומנותי וצילום פורטרטים. עבודותיה פורסמו במספר מגזינים בינלאומיים לצילום, וכן באתרי צילום מובילים ברשת. 
 
 
 
ביום שלישי 07.05.13 תפתח התערוכה "בעקבות צלם 2013– סבב א'" בגלריה ע"ש מורל דרפלר - המרכז האקדמי ויצו חיפה, רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה.
 
'בעקבות צלם' היא תערוכה ייחודית שמציגים סטודנטים בשנה ב' מהמחלקה לצילום ומדיה במרכז האקדמי ויצו חיפה. במסגרת קורס לצילום בין זמננו, בהנחיית תמר סצמסקי, בחרו הסטודנטים בצלמים מרכזיים מהארץ ומהעולם, ובמהלך השנה חקרו לעומק את יצירתם, הן מבחינת נושאי הצילום והן מבחינת ההיבטים הטכניים ומאפייני התקופה.  המחקר הוביל לעבודה של כל סטודנט, שהושפעה מעבודתו של הצלם הנבחר אבל התפתחה לכיוון אישי. במהלך העבודה הכירו הסטודנטים שורה של צלמים מרכזיים שעבודתם משמעותית להבנת זרמים בצילום, להיכרות עם התפתחויות סגנוניות וטכנולוגיות ולהבנת ציוני דרך מרכזיים בהיסטוריה של הצילום. חלק מהסטודנטים אף יצרו קשר עם הצלמים הנבחרים ואלה התעניינו מאוד בפרשנות האישית שניתנה לעבודתם . התערוכה מגוונת ומעניינת. הסטודנטים בחרו צלמים העוסקים בתחומים שונים החל מצילום אופנה, צילומי חטף, תיעוד חברתי, תיעוד אישי וגם צילום מבוים. נבחרו צלמים שעבדו בתקופות שונות החל משנות ה -60 ועד ימינו, אמנים בינלאומיים מכל העולם וישראלים החיים ועובדים בארץ. 
בין הצלמים שנבחרו על ידי הסטודנטים : דיאן ארבוס, אנדריאס גורסקי, גלעד אופיר, וי ספירס, גרי וינוגרנד, ברוס דיוידסון ועוד.. 
 
התערוכה מוצגת בשלושה מחזורים בני כשבועיים.
תמר סצמסקי, מנחת הפרויקט, על עבודותיהם של משתתפי הסבב הראשון:
 
בר זלי עבדה בעקבות הצלמת דיאן ארבוס, צלמת אמריקאית, מהחשובות שבצלמי שנות ה-60.
ארבוס, שנודעה בצילומי הדיוקנאות שלה, צילמה בצורה ישירה פריקים ואנשים החיים בשולי החברה. תמונותיה מציגות עולם שבו כל אחד הוא יוצא דופן, מנוכר. היא מתמקדת בקורבנות ובחסרי המזל כמו גם את האנשים 'הנורמליים', כשהיא סודקת את המסכות שעל פניהם. היא מזמינה את הצופים להתבונן ב'אחר'. בר מוצאת גם היא יחוד ועניין ביוצאי הדופן. היא בחרה להתמקד בעיקר באנשים שהיא פגשה בחיי היום יום שלה, אנשים שעניינו אותה במראה החיצוני והפנימי שלהם, כאחד. בצילומים היא מנסה להדגיש את המיוחדות והשוני שלהם, תוך תחושת קירבה והשתהות. 
 
קרן בו ציון צילמה בעקבות  ברוס דוידסון , צלם אמריקאי, חבר בסוכנות מגנום. 
דוידסון התפרסם בעיקר בזכות הצילום התיעודי של תופעות חברתיות ברחובות ניו יורק. החל משנות ה-50. בפרויקט ה East 100th Street- הוא תיעד במשך שנתיים בניין מגורים ברובע הארלם, שהיווה אז את הגטו של האוכלוסייה השחורה, הענייה ומוכת האבטלה. הוא צילם אנשים בבתיהם, מבנים, גגות, מרפסות, רחובות. דוידסון יצר קשר עם המצולמים ועם הזמן הם  החלו לקבל אותו ואף להכניסו לבתיהם. הצילום אינטימי וקרוב, המצולמים לרוב מישירים מבט אל המצלמה. קרן מתעדת שכונה בפרברי חיפה, שבה גרה אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך, המאותגרת במציאות חיים קשה וקשיי פרנסה. היא אימצה את שיטת עבודתו של דוידסון ויצרה קשרים עם המצולמים. הקשרים הראשוניים נוצרו במפגש אקראי ברחוב ובהמשך העמיקו והם פתחו את דלת ביתם עבורה ואפשרו התבוננות יותר קרובה בחייהם.
 
 
אורלי קוטיק בחרה לעבוד בעקבות הצלמת האוסטרלית וי ספירס. 
בפרוייקט Immortal, ספירס מציגה נערים המצולמים על רקע נופים דמויי גן-עדן. הנעורים מייצגים את המצב המושלם שבהתבגרות, אך הנערים האלה מנותקים, לכודים, בודדים, חשופים, מרוחקים ומוצגים כבני אלמוות, יפים כתמונתו של דוריאן גריי. בעבודתה היא מקפיאה את אותו רגע שבו אותם נערים נראים כלפי חוץ מושלמים, כמו אלים. אורלי בחרה להציג בעבודתה שלב מאולץ בהתבגרות של בני הנוער בישראל, השלב שבו הם  חיילים, שלב אשר כלפי חוץ, כמו אצל הנערים של ספירס, מוצג כמרשים וללא פגמים, להצגת אידיאל היופי.  את נופי הקרע צילמה אורלי לאורך כל גבולותיה של הארץ.
 
זיו לסמן מצלם בעקבות אחד מגדולי צלמי הרחוב של ארה"ב בשנות ה-60 וה-70, גרי וינוגרנד.
וינוגרנד מפורסם באסתטיקה האופיינית לו – הוא עבד תמיד עם פורמטים קטנים של מצלמה וצילם בעיקר צילומי חטף. באמצעות עדשה רחבת זווית הכניס פרטים רבים לפריים, שביחד הופכים לנושא של התמונה. לדבריו, מה שהופך תמונה למעניינת זה השילוב בין תוכן וצורה. צילומיו מציגים את החברה האמריקאית של אותה תקופה. "אני מצלם כדי לגלות כיצד נראה העולם כשהוא מצולם". הצילומים של זיו מתבססים על אסתטיקת הצילום שאפיינה את וינוגרנד גם התמונות שלו מרובות פרטים והוא שם דגש על מערכות היחסים שנוצרות בין הדמויות באופן אקראי דרך שפת הגוף, הדמיון והשוני, והמבט. זיו מצלם בשכונת הדר בחיפה.
 
עמר בן צבי, בן קיבוץ עין חרוד מאוחד, בחר בצלם הגרמני אנדראס גורסקי
 גורסקי ידוע בצילומיו המעובדים המודפסים בגדלים מונומנטליים. עיקר עיסוקו הוא בחברה האנושית המתפתחת והמשתנה, פירוק ושינוי מערכות הערכים האנושיות, והעלאת נקודות דיון וביקורת על הסביבה הכלכלה והחברה האנושית.   עבודתו מאופיינת בחיבור מספר דימויים לכדי צילום יחיד (פנורמות), עיבוד התמונה באופן דיגיטלי ובהדפסה גדולת ממדים. צילומיו צבעוניים מאוד, מרובים בצורניות גיאומטרית. גורסקי כביכול מישיר מבט למציאות, אך הוא בעצם יוצר מציאות אלטרנטיבית, מהונדסת, "טובה יותר", ובכך מביע את ביקורתו על המציאות, מעשי ידינו, בה אנו חיים. בעבודתו, בחר עמר לבחון את הקיבוץ והשתנותו. דרך בחינה, פירוק, הרכבה מחדש והצגת המציאות כמות שהיא, מציג עמר את השינויים המתחוללים בחברה הקיבוצית, אותה הוא מכיר מלידה. הוא מצביע עבורנו על שינוי הרקמה החברתית באמצעות התבוננות במבנה ציבורי או בתאי דואר, המציגים קולקטיב אחיד, בו מתחוללים שינויים פיזיים וצורניים. אין בהצבעה זו משום קינה על עולם שחרב או ביקורת גדולה הנאמרות בצורה רגשנית, אלא דווקא איפוק, הצגתם של שינויים, הופעה והעלמות של נורמות, וההעדר של "הסדר הישן" דרך השקט שהוא יוצר. עבודותיו מציגות לאו דווקא ביקורת או כעס, אלא פשטות והתבוננות. בניגוד לגורסקי (וכאן אולי הפרשנות האישית של עמר), אמנם מדובר בשינוי מערכת הערכים, אך הוא לא בהכרח רע. אנו אלו המוזמנים לשפוט.
 
זוהר שלג בחר לצלם בעקבות הצלם הישראלי,  גלעד אופיר 
בסדרת העבודות "נקרופוליס" (עיר המתים) תיעד אופיר בין השנים 1999-1996  מחנות מעצר עזובים, שטחי אש ריקים, בסיסי צבא נטושים ועקבות של פעילות צבאית באזורים שוממים. אופיר עוסק בצילום של אובייקטים המספרים על החברה בה נוצרו. עבודותיו משלבות תיעוד, המייצג תופעות חברתיות, ועמדה פרשנית. זוהר מצלם מבנים ישנים והרוסים, הנמצאים בשטחים חקלאיים פתוחים , שאריות של בנייה ערבית ומנדטורית. הוא מתעכב על הקשר שבין הצמחייה המקומית למבנה, על פריצת הגבול בין התחום הביתי התחום והמוגן ובין החוץ הפראי והחשוף. פריצת גבול זו שוברת הגדרות כמו בית, תחום, הגנה, מסורת, ומדגישה את השבר הפוליטי, הישראלי-פלשתיני מצד אחד, ושברים נוספים בהיסטוריה הישראלית כמו נטישה, עזיבה, עזובה, תהליכי עיור וכד'. זוהר משתמש ביופי ויזואלי כדי ליצור תחושת הזדהות ונוסטלגיה. סדר ויזואלי מול תוכן המדבר על פגיעה, קריעה והרס. 
 
תאריך נעילה: 20.05.2013
שעות הפעילות: א' – ה' 10:00 – 18:00
 
 
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי

 

12077
1
תערוכות צילום חדשות 24/4-1/05/2013
2013-04-24 10:00:52

ביום חמישי 25.04.13 בשעה 13:10 תפתח התערוכה "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית", בקומה 1 במבואה למעליות מגדל אשכול, אוניברסיטת חיפה

במשך למעלה מאלף שנים גנזו יהודי קהיר ספרים ומסמכים בגומחה שבעזרת הנשים בבית הכנסת שלהם. לפני למעלה ממאה שנה נמצא אוצר זה, ובו 300 אלף מסמכים שונים, והתפזר בספריות רבות בעולם.
 
תערוכה חדשה באוניברסיטת חיפה "מרפא לגוף ולנפש" מציגה את האוצר הגדול של הגניזה הקהירית, ואת תרומתו לחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית, התרבותית והחברתית בימי הביניים. 
 
בתערוכה שלשה חלקים: בחלל הכניסה תמצאו הסברים על הגניזה הקהירית, סיפור גילויה, ומספר דוגמאות לאופיה. שני החלקים הנוספים של התערוכה מציגם מפירות המחקר במרכז הרב-תחומי לחקר הגניזה הקהירית באוניברסיטת חיפה. בצד אחד מתחומי חקר הרפואה בגניזה הקהירית, ובצד השני חקר המדרש והאגדה בגניזה.
 
התערוכה מציגה את הכוח העצום הטמון בגניזה הקהירית, המאפשר לא רק למצוא ספרי מדרש ורפואה קדומים, אלא גם לספר את חיי היום יום של החברה, להיכנס לבית המרקחת, להציץ לחדר העבודה של הדרשן, להציץ אל בית הכנסת בעוד ויכוח חי קורע את הקהילה, לשחזר את חיי היום-יום של הקהילות, ללמוד יחד, כיצד ביקשו למצוא מרפא לגוף ולנפש.
 
בתערוכה מוצגים חומרים שונים בתחום הרפואה: ספרי רפואה, מרשמים, מחברות של רופאים, צמחי מרפא וחומרי מרפא, כמו גם כתבי קודשי עתיקים מימי כיתות מדבר יהודה, דרך מסורות התלמוד והמדרש ועד לגילגוליהן בעיבודים ובפירושים בערבית-יהודית, ורמזים לתורת הקבלה העתידה להתפתח מהם. בין המסמכים השונים מסמכים בכתב ידם של הרמב"ם ורבי יוסף קארו.
 

 

ביום שני בשעה 18:00 "מעברים – תמונות מספרות" במדיטק, שד' גולדה מאיר 6, חולון

תלמידי מגמת הצילום מתיכון אורט חולון, חברו לקשישים ממרכז היום בחולון בפרויקט התנדבותי- ייחודי מעצים ומרגש.
את הפרויקט ליוותה והנחתה הגב' יונית שלום- פוטותרפיסטית, אשר עבדה עם קבוצת המתנדבים הגמלאים ובני הנוער באמצעות המצלמה. לאורך הפרויקט נעשה שימוש פעיל בצילום ושימוש בחומר צילומי לטובת חיבור בין דורי, כאשר הקשישים והתלמידים נטלו בו חלק פעיל ומשותף ותוצריו מוצגים בתערוכה זו.
 
במהלך המפגשים המשתתפים צילמו, צולמו, שיתפו בחוויות אישיות מעולמם האישי ולמדו להכיר איש את האחר תוך גישור על פערי הגיל והקדמה הטכנולוגית. בסדנא נחשפו המשתתפים לעולם הדיגיטאלי על היבטיו, למדו על זוויות צילום ועל קומפוזיציה מורכבת והתנסו בעבודה משותפת עם חומרי יצירה שונים.
ההכרות בין המשתתפים ועולמם האישי נעשתה דרך בחירת חפץ משמעותי בעל ערך רגשי למשתתפים. כל חפץ צולם וסיפורו הובא לקבוצה ותועד. החפצים היוו גשר לקשר בין דורי עמוק ומשמעותי.
 
למשתתפים הייתה זו הזדמנות ללמוד ולהכיר שוב את עצמם, באמצעות הצילום, אשר אפשר בדיקה של מושגים כמו גיבוש זהות אישית ודימוי עצמי, הערכה עצמית, קבלה, נתינה. השימוש הפעיל אפשר ייצור זיכרונות, חשיפה ושיתוף בחוויות משמעותיות. 
פרויקט מרגש וייחודי זה נרקם ויצא לאור תודות לשיתוף פעולה בין ג'וינט ישראל אשל-אשלים, עירית חולון מחלקת הנוער, העמותה למען הקשיש – מרכז יום לקשיש ובית ספר "אורט" חולון – מגמת צילום. 
 
חברי ועדת ההיגוי: הגב' איה קוכנר- רכזת מגמת צילום, אורט חולון, הגב' יונית שלום- פוטותרפיסטית, הגב' גילי גוטפריד- מנהלת תכנית התנדבות 'קול הגיל' ג'וינט ישראל, הגב' מיכל מגדסי – מנהלת מרכז יום לקישי – העמותה למען הקשיש, הגב' טובה מסילתי- מנהלת תחום התנדבות קהילה, מח' הנוער, מינהל החינוך- עיריית חולון/
 
התערוכה תנעל במוצ"ש- 4.5.13
 

 

בימים אלו מוצגת התערוכה "חזון הנגב בעין העדשה" של הצלם חנן אפשטיין בתוך מתחם צריף בן גוריון -שדה בוקר

תערוכה זו לוקחת את מרכיבי חזון הנגב של דוד בן-גוריון ובוחנת  דרכו את הפעילות המתקיימת היום ברחבי המועצה האזורית רמת נגב.
 
בן-גוריון פעל למען פיתוח הנגב, הוא רצה שאת הפיתוח יקדים וילווה מחקר מעמיק של הנגב, הוא קיווה שתוצאות המחקרים יביאו ברכה גם למדינות האזור, המתמודדות עם חיים במדבר.
 
ברחבי המועצה האזורית רמת נגב נעשית פעילות ענפה ברוחו של דוד בן-גוריון: פעילות מחקרית המתקיימת  במכון לחקר המדבר ובמו"פ רמת נגב, חקלאות המתבססת על אותם מחקרים, ותחומים אחרים כמו שימוש באנרגיית שמש, הקמתם מאגרי מים, התפלת מים ועוד. בתחומים אלה קיימים קשרים עם מדינות רבות המתמודדות  עם חיים במדבר, בפרט עם מדינות העולם השלישי – ממש כמו בחזון. הרוח החלוצית מפעמת בתושבים, הם באים לגור בנגב מבחירה ואוהבים אותו.
 
חנן אפשטיין הינו מדריך בכיר באתר צריף בן-גוריון, הוא מבטא את אהבתו לנגב בצילום מרחביו הקסומים.בחודשים האחרונים יצא חנן להתבונן ולתעד את הגשמת החזון של דוד בן גוריון ברחבי רמת נגב.
 
חנן מביא דרך זווית ראייתו האומנותית,המיוחדת והאנושית סיפורים קטנים של אנשים בעלי שיעור קומה וחזון, מקומות ועשייה שיוצקים ביטוי והגשמה לחזון של דוד בן גוריון.
 
אוצרת התערוכה : מירי פלמ"ח
 
שעות הפעילות:
כל יום בין השעות 08:30 - 16:00  בשבת - 10:00 - 16:00
תאריך נעילה:
30.7.2013
 
 

בימים אלו מוצגת התערוכה "גודל הקירבה" של הצלם יעקב חרב-אור בגלריה MITAMI COLLECTION בקדימה, רחוב הרצל 25 פינת רחוב הפלמ"ח

 

לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי
5475
2
תערוכות צילום חדשות 17-24/04/2013
2013-04-17 13:07:03

מחר יום חמישי 18.04.13 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "PLAY" של הצלמת רינת שניידובר בגלריה P8, ברחוב יהודה הלוי 79 תל אביב

שניידובר, ילידת מקסיקו סיטי 1978 (לימודים בקמרה אובסקורה, בוגרת בהצטיינות של ספרות ואמנות באוניברסיטת תל אביב), החלה את דרכה האמנותית בכתיבה, אך נשבתה בקסמי האמנות הויזואלית ומאז הציגה עבודות צילום בתערוכות קבוצתיות והתמסרה לגיבוש גוף עבודות ראשון, וידיאו וצילומים, המוצג בתערוכה זו. ​ שניידובר עוסקת במגדר, עירום וסקס, שלכאורה הכל כבר נראה ונאמר עליהם.
 
ליאב מזרחי​ אוצר התערוכה, אומר: ​ ​
יצירתה של שניידובר מציעה בפעם הראשונה ברצף ז'אנר​ אמנות הכוס את האפשרות הפשוטה של העונג הנשי כמטרה בפני עצמה, כאשר בכך מוחזרת הווג'ינה לבעליה הלגיטימיים – לגבירתה ​. "אמנות-כוס"​ הלוא הוא ז'אנר הקאנט-ארט, מונח שטבעה בעברית ד"ר טל דקל בספרה "(מ)מוגדרות" ​.​
הצגת העירום הנשי עלולה​ תמיד  להתפרש כאקט פורנוגרפי שבו הגבר הוא הסובייקט המתענג והאישה היא האובייקט המענג. אך מה קורה כאשר האמנית עצמה היא ששולטת במצב, כשהיא האובייקט והסובייקט גם יחד?
שניידובר שואלת שאלות על גוף, על יופי, על התענגות ועל פנטזיה, כאשר מתוך השאלות הללו ומתוך השיח המגדרי באמנות, עולה קולה הצעיר, ולא  אחת הבוטה, קול חדש וברור, שמבקש לספק קריאות חדשות לבעיות ישנות בעולם שבו נדמה שכבר ראינו הכול.
 
שעות פתיחה חדשות
רביעי -חמישי 11:00-19:00 Wednesday-Thursday
ששי-שבת 11:00-15:00 Friday-Saterday 
 
נעילה 18.5.2013  14:00
 
 
 
ביום שני 22.04.13 תפתח התערוכה "ארץ נהדרת" - תערוכת מחווה ליום כדור הארץ 2013, בקניון עזריאלי בחיפה
 
המסלול ללימודי "צילום כמקצוע"  | לימודי חוץ - המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה מציג:
ב- 22 באפריל יחגגו למעלה ממיליארד בני אדם ברחבי העולם את יום השנה ה-43 ל"יום כדור הארץ העולמי". היום נועד לקדם לשלום ואחווה עולמיים ובעיקר למען הגדלת המודעות להתחממות כדור הארץ, להגנת הסביבה ולבעיית זיהום אוויר בעולם.
קהילות העולם כולו מבייג'ין עד קהיר, ממלבורן עד לונדון, ממדריד עד יוהנסבורג, ומריו דה ז'נרו עד ניו-יורק יכריזו על דאגתם לכדור הארץ, ויקראו לנקוט פעולה לשמירה על כדור הארץ.  ​גם ברחבי הארץ מצוין מדי שנה יום כדור הארץ הבין-לאומי.
העבודות המוצגות בתערוכה זו הינן מדגם מייצג פרי עבודתו של מחזור 2013 של הקורס המתקדם לצילום גיאוגרפי בלימודי חוץ ונבחרו מתוך שלל הצילומים שנוצרו בסדרת יציאות ארוכה לאזורי טבע ונוף לאורכו של חוף הכרמל ושמורות טבע בצפון.
 
הנחייה: רונן ווטורי צלם טבע, מדריך ומנחה הקורס המתקדם ל"צילום גיאוגרפי"  | לימודי חוץ - המרכז האקדמי ויצו חיפה
 
צילום: רחלי גבאי
 
 
 
ביום רבעי 24.04.13 בשעה 19:30 תפתח התערוכה "האמת שבשקר" של הצלמת דינה בווה, במרכז וייל לתרבות, כפר שמריהו, רחוב הנוטע 4
 
היכן  עובר הגבול בין אמת לשקר?  בין אשליה למציאות?
יש האומרים: "הבדיון חושף את האמת שהמציאות מטשטשת"
לעתים אנו תופסים צילום תיעודי כמציאות לשמה. מציאות זו נראית לנו כביכול משכנעת ואמיתית, אך עם זאת, האובייקטיביות של צילום כזה תלויה מאוד ביושרו של הצלם. עדשת המצלמה יכולה בקלות להפוך לכעין "פתח מנעול", אשר דרכו ניתן להביט אל רגע אחד מתוך חייו של אדם, רגע התלוש מהקשרו המלא. וכשאנו רואים רק חלק קטן מהאמת, מטבע הדברים אנו מנסים להשלים את החסר ולבנות  את התמונה המלאה בעצמינו. אך התמונה שתתקבל עלולה להיות אשליה, הרחוקה מאוד מן המציאות. 
הבדיון, כאשר הוא תוצר של ניתוח קפדני ותהליך רגשי עמוק, יכול שלא להדמות למציאות המוכרת לנו כלל, אך עם זאת להעביר מסר עמוק, מדויק ואמיתי. לכן, יצירה בדיונית עשויה לשאת בתוכה אמת רבה יותר מיצירה תיעודית. ניתן למצוא את הבדיון גם בבסיסם של סיפורי משל ואלגוריות, ועד לימנו, אנו נוכחים כי שפת המשלים של איזופוס הינה הכלי החזק ביותר להעברת מסר על אמת מסויימת. האמת שבתוך הבדיון נמצאת בבסיס סגנונה היצירתי של האמנית דינה בווה. יצירותיה הן לרוב פרובוקטיביות ובו בעת דרמטיות. כל אחת הינה סיפור מקורי, מחשבה עמוקה על העולם ובמקביל התפרצות רגשית עזה ותובנה. לעתים קרובות, דמויותיה המלאות בטראגיות ובדידות, הופכות למדריכות פנטסטיות, אשר לוקחות את הצופה אל עולמות אינסופיים ומסתוריים.
 
דינה שואבת השראתה ממקורות רבים, כגון אלגוריות, משלים וטקסטים תנ"כיים. היא אינה מנסה לעשות אילוסטרציה של סיפורי תנ"ך, אלא ההיבט הפילוסופי שלהם מעניק לה תנופה ומעוף לאלתור. 
אלגוריות וסיפורי משל הינם ז'אנר עתיק מאוד, שנתן השראה לאמנים בתקופות שונות. אך כיום, הבנתינו את האלגוריות, אף המוכרות ביותר, השתנתה ולעתים קרובות הן נראות מלאות מידי בפתוס ולקחים מחנכים. 
דינה משתמשת במשלים ואלגוריות כדרך להביע את את אופן תפיסתה של המציאות המודרנית ולדבר על מה שבאמת חשוב לה היום. ברצינות,  אך לא באופן יומרני ולעיתים אף עם צל של אירוניה וחיוך. עולם האלגוריות והדימויים של דינה עוזר לנו להתבונן אל תוך עצמנו, לפינות המרוחקות ביותר של נשמתנו ולשאול את עצמנו שאלות קיומיות לא פשוטות: מי אנחנו? מדוע באנו לעולם הזה? מהו יופי? כיצד נשמור על הייחודיות שלנו? לשאלות הללו אין תשובות מוחלטות ומתכונים מוכנים מראש. אלו הן שאלות, אשר על כל אחד מאיתנו למצוא תשובותיו בעצמו. 
 
אודות האמנית:
דינה בווה אמנית אוונגרדית, המחפשת דרכים חדשות באמנות הצילום. היום היא אמנית מוכרת בעולם  ויצירותיה כבר זכו ביותר מ -350 פרסים ב -26 מדינות. היא מוזמנת לתת הרצאות ולשפוט בתחרויות צילום בינלאומיות. יצירותייה מוצגות במוזיאונים, גלריות ואף באוספים פרטיים.
דינה החלה את דרכה מצילום קלאסי במהלך מסעותייה ברחבי העולם.  בצילומיה המוקדמים ניסתה "לתפוס את הרגע" ולתעד אירועים בעולם הסובב.  אך בשלב מסוים הבינה, שאינה רוצה עוד "לתפוס את הרגע" והפכה את המצלמה מהעולם החיצוני לעולם הפנימי. וכך התחילה ליצור עולם חדש של מציאות סובייקטיבית באמצעות מצלמה ומחשב. יצירותייה רחוקות מהצילום הקלסי ומזכירות את הציור הרנסנס ובו בעת את הניא סוריאליסזם.
דינה אינה מסתירה את אהבתה לישראל ועם זאת יש לה אלפי אוהדים בכל העולם, כולל איראן, מצרים, מלזיה ומדינות מוסלמיות רבות אחרות, כי היא מאמינה בידידות דרך אמנות. היא מאחדת סביבה אוהדי אמנות מכל העולם ויוצרת עולם וירטואלי ללא גבולות עבור אנשים פתוחים ומוכשרים.  היא גם משתפת פעולה בפרויקטים אמנותיים עם מוסיקאים כוכבי רוק ישראליים , השותפים להשקפת עולמה, כגון כגון להקת המטאל «אורפנד לנד»,  המלחין והגיטריסט יוסי סאסי, הזמרת שלומית לוי וכן עם אמנים צעירים
האמנות עבורה אינה עיסוק או תחביב, זוהי דרך הבעה עצמית, הנוגעת בכל היבטי חייה.
 
נעילה: 13.05.13
 
שעות פתיחה: א-ה – 9:00-20:00 יום ו`- 9:00-20:00 
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי

 

5631
0
תערוכות צילום חדשות 10-17/04/2013
2013-04-10 10:57:25

מחר יום חמישי 11.04.13 בשעה 19:00 יפתח יריד הצילום "תל אביב פוטו" ברחוב נחמני 22, תל אביב

יריד הצילום תל אביב פוטו יוצא לדרך זו השנה השלישית – סוף שבוע של יריד צילומים באחד הבנינים העתיקים בעיר. לראשונה נחשפים ביריד צילומים של האמן מאיר פיצ'חזדה שנמצאו באוסף ננה שרייר שהיתה אהובתו. עד כה נחשפו רק ציוריו ולראשונה יציגו צלמי גלריית קונטמפוררי ביי גולקונדה בבעלות רוני פורר.
 
ביום חמישי ה-11 לאפריל בשעה 19.00, יפתח יריד "תל אביב פוטו" וימשך לכל אורך סוף השבוע עד מוצ"ש 13.4.
 
תל אביב פוטו, יתקיים בכיכר המלך אלברט, כאשר הלוקיישן נבחר בקפידה והוא מסמל את הגשר בין אז ועכשיו, בין בנינים ותיקים משנת 1925 לבין האמנות העכשוית והאמנים הצעירים.
 
תל אביב פוטו נולד  לפני 3 שנים, בכדי להעניק ולעודד אמנים צעירים בתחום הצילום אשר אינם נמצאים עדיין ברפרטואר, להגיע לתודעה ולקיים מכירות ראשונות מחד, ומאידך, לאפשר לאספנים וחובבים ליהנות מהאפשרות לרכוש צילום עכשווי במחירים ברי השגה.
 
השנה נוספה ליריד קטגוריה של צלמי אופנה, מוצג אוסף ננה שרייר הכולל בתוכו את צילומי מאיר פיצ'חזדה הנחשפים לראשונה וגלריה קונמפוררי ביי גולדקונדה בבעלות רוני פורר, שלראשונה יוצאת את גבולות הגלריה ותציג את מיטב צלמיה דרור דאום, אבירם ולדמן, אוהד מטלון, רמי מימון, חנה סהר, נורית ירדן ועודד ידעיה בחלל נפרד.
ביריד ישתתפו בסה"כ 80 צלמים בתחומים שונים ומגוונים ויוצגו למעלה מ200 צילומים בכל חללי המבנה. מפיקות היריד: הילה תדמור ודלית מרחב. היריד נערך בתמיכת האדריכל יואב מסר.
 
תל אביב פוטו - יפתח ביום חמישי 11 לאפריל בשעה 19:00 וימשך לכל אורך סופהשבוע.
 
כתובת : נחמני 22
 
חמישי 20:00-23:00 שישי 10:00-18:00
 
שבת 10:00-20:00
 
צילום מתוך התערוכה: אנריקה רוטנברג
 
 
מחר יום חמישי 11.04.13 בשעה 20:30 תפתח התערוכה "בין שמיים לארץ" של הצלם ניר בן יוסף בבבית חיל-האוויר (בית משכן אומניות הבמה) שבהרצליה
 
ניר מסכם עשור של דיאלוג מצולם בין שמים לארץ ומה שביניהם.
בצילומיו ניר מגשר בין שני עולמות אלו דרך עדשת המצלמה, ולוכד רגעים יחודיים של עוצמות הטבע, האדם והמכונה.
ניר בן-יוסף נחשב לאחד מצלמי התעופה המובילים בארץ ובעולם.
צילומיו משמשים ומפורסמים בספרים, עתונות זרה, כתבי תעופה ומגזינים צבאיים נחשבים.
 
 
 
בימים אלו מוצגת התערוכה "דיוקן 5" של הצלם רע בן-דוד בבית הספר לאמנות - המדרשה, גלריה לצילום
 
בתערוכה החמישית והמסכמת לשנה זו מציג רֵע בן-דוד דיוקנאות של ילדים, בני משפחתו
ודימויים מסביבת בית הוריו שם נוהגת המשפחה להתכנס. 
מרבית הדימויים בתערוכה צולמו במצלמת איי-פון שהפכה לאחרונה עבור בן-דוד לכלי עבודה עיקרי.
למרות השימוש בכלי עבודה המוני, חובבני לכאורה, שבמהותו מזמן שיתוף ברגעים דרמטיים ושמחות קטנות באמצעות הרשתות החברתיות, צילומיו של בן-דוד מוקפדים, מדויקים ו‪ הם אינם עוסקים בלכידת רגע אקראי בעדשת המצלמה‬‫.‬
הסתירה הקיימת בין השימוש בפורמט לדימויים המוקפדים באה לידי ביטוי
במרבית הדימויים המוצגים בתערוכה; בן-דוד אמנם מצלם את האחיינים שלו אך אין אלו
צילומי משפחה. הדימויים משרטטים את קו התפר שבין התמים למפוקח, הסימטרי והכאוטי, ילדות ובגרות והמתח שמתקיים ביניהם. 
 
אוצרת: נועה בן שלום
התערוכה תוצג עד 02.05.13
 
 
 
ביום שישי 12.06.13 בשעה 19:30 תפתח התערוכה "מטריצות" של הצלם בנימין שמרון בגלריה ציאורים, קיבוץ אורים
 
בנימין שמרון:
"מכל הנושאים, בחרתי להציג בתערוכה זו את נושא ה"מטריצות". הצילומים המוצגים בתערוכה הנם חלק מעשרות רבות של צילומים שיש לי בנושא זה. זה אחד הנושאים האהובים עלי ובכל פעם שהעין תופסת מטריצה, אני מצלם. המטריצה עבורי, יוצרת ניקיון של צורה, דיוק ושלמות. אני נתפס בקסם שבה. העין שלי מבחינה במטריצות בנוף, ברחוב, באדריכלות, באומנות ועוד. העיסוק בנושא זה גורם לי הנאה רבה".
 
בתערוכתו  מחפש בנימין שמרון תבניות בעולם בו הוא חי ופועל. דרך עדשת מצלמתו הוא מחפש סדר באקראיות ומארגן את האובייקטים מחדש בתבניות צבעוניות ועמוסות בפרטים. בחיתוכיו הוא יוצר עולם שאין לדעת היכן הוא מתחיל והיכן הוא מסתיים, הצופה נכנס לתוכו, מתרשם ויוצא. אין התחלה, אמצע וסוף אלא פיסת מציאות המאורגנת  לפי ראות עיניו של שמרון. החזרתיות שבצילומיו של שמרון מורכבת מאובייקטים שונים ההופכים תחת ידיו לקבוצות מאורגנות.
 
מדברי המבקר האמנותי של "קרן גרשוני" מר אריה קוטלר:
‏"בנימין צילם כל חייו, לא כמאמץ מקצוע חדש, כמו רובינו. במהלך חייו רכש מיומנות ‏וציוד הולם להרחבת יכולותיו הטכניים. תוך כדי שהות בארצות ויבשות שבהם ביקר, העשיר את ידענותו בתחום. בנימין מחובר לאגודת ‏צלמים ידועה בתל אביב ובמסגרתה הציג עבודות פרי מצלמתו.
 
‏בנימין גיבש נושא שריתק אותו "מטריצות". בתולדות האומנות אומץ רעיון המטריצות כמטרה בפני עצמה, וכחלק מחקר גיאומטריה של הצורות בטבע, או כנקודת מבט של מחאה פוליטית, כלכלית וחברתית (ייצרר המוני). ראה אנדי וורהול, מונדריאן לפני כן.
 
כאיש שראה עולם, בנימין ללא יומרות, ובצניעות הראויה, יצר סידרה של צילומים כמעט ללא התערבות המחשב, תוך שימוש בטכניקה של הדפסה על גבי בד (קנווס). התוצאה היא מרשימה, יש בה רגישות למרות גיוון הנושאים. אור וצל, ארכיטקטורה מנוכרת, ‏או בית עלמין. מאחד אותם הסדר הגלוי, הנסתר או המרומז. הם יוצרים רצף הרמוני להפליא. הרבה חומר למחשבה".
 
התערוכה תוצג עד 27.04.13
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי

 

7505
0
תערוכות צילום חדשות 3-10/04/2013
2013-04-03 10:17:43

ביום שישי 05.04.13 בשעה 12:00 תפתח תערוכת הפורטרטים של הצלם יורם אשהיים בחלל התיאטרון , מחסן 2 נמל יפו

כל ההכנסות מהתערוכה הן תרומה לבית השנטי

 

ביום ראשון 07.04.13 תפתח התערוכה "הוא שינה את דעתו יותר מפעם אחת" של הצלם תומר קאפ בגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה

חנה שביב אוצרת התערוכה, על העבודות של תומר קאפ בתערוכה בויצו חיפה:
"תומר מצלם את סביבתו הקרובה, משפחה וחברים בעיקר בחללים סגורים, מוקפדים ומדוייקים. המצולמים מוקפים בחפצים ביתיים מרומזים. הם משדרים אלינו קרבה וריחוק כאחד ומסיטים את מבטם ממנו והלאה.  הם לובשים מסכות, או שמבטם מוסתר מאחורי קורת עץ. בחלק מהעבודות  אנו מתבוננים בתמונה ממוסגרת המוצבת בחלל הביתי. גם כאן המבט מסוייג. החוסר  במבטים ישירים יוצר בנו תחושה של הסתרה.
 
זוהי אוטוביוגרפיה אישית, בה שואל תומר שאלות  קיומיות בנוגעות למצבו.  משטחי הצורות בתמונות נקיים, מוצקים ואטומים. תנועות האנשים קפואות. טקסיות. הזמן איטי. דרך החפצים היומיומיים בחדר אנו מקשרים את המצולמים לזמן, למקום ולצלם עצמו. החלל עוטף את המצולמים ויוצר סביבם איפוק ושמירת סוד. השקט שבתמונות מסתיר בתוכו חוסר שקט גדול.
הצילומים מוקפדים ונראה שאין בהם שום דבר אקראי. נקודת מבטו של הצלם שומרת על מרחק ונמנעת מקרבה. הטכניקה הצילומית היא אנלוגית ואין כל התערבות נוספת בעריכה. היופי הרב, האור, השקט והאיזון יוצרים תחושת שלמות ושלווה המופרעת שוב  ושוב ע"י תחושת הניכור והריחוק של המצולמים.  הדמויות נחוות ככלואות ותלושות מחייהן. חיות במציאות אחרת הנחבאת מעין הצופה".
 
תומר קאפ הוא נכדו של דיפלומט קמבודי שפעל בישראל בתקופה שהחמר רוז' תפסו את השלטון שם 
 ב -1975 ופתחו במרחץ דמים גורף. הסב קיבל  הגנה ואישורי שהות בישראל. אביו של תומר, הפך לאזרח ישראלי, קיבל עליו את עול היהדות ואף שרת בצה"ל. אמו של תומר עלתה עם משפחתה ממרוקו. שפת הדיבור בבית היא צרפתית. סרט הוידאו של תומר מראה נסיעה שלו ושל אביו לקמבודיה אחרי הרבה שנים של ניתוק. שם הם מתארחים אצל אחות  האב, היחידה שנותרה בחיים. הסרט עוקב אחרי קשרי המשפחה וחווית המפגש עם הקרוב המשפחתי האחר כל כך.
 
תומר קאפ הוא בוגר בצלאל, במחלקה לצילום לתואר ראשון ושני. כיום, מנהל את ספריית הסרטים של הסינמטק ולומד לימודי תואר בספרנות באוניברסיטת חיפה. כמו כן הוא מלמד צילום בקמרה אובסקורה בתל אביב. הציג בתערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד.
 
הגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה
רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. טל. 04/8562540 
א' – ה' 10:00 – 18:0
 
התערוכה תוצג עד 10.5.13
 
 
ביום רבעי 10.04.13 תפתח התערוכה בגלריה אפסון לצילום, המכללה האקדמית הדסה ירושלים
 
יום ככול הימים, אמצע היום, מרכז תל אביב שוקק אדם ורב התרחשויות.
יציאה מאולם בית קולנוע חשוך היישר לתוך המולת הרחוב. אישוניי העיניים מתכווצים באופן מיידי, מבקשים להסתגל למעבר הקיצוני מחשיכה מוחלטת לאור חזק.
צמצום העינים מאפשר לכמויות מדודות של אור לעבור ולהרשם ב'זיכרון'. 
 
פעולת הצילום של ענת היא כמו איזו פעולת 'השתקה' (Mute) לערוצי המידע המתרחשים בו- זמנית (סאונד, תנועה, רקע...) ודגימה מוקפדת של עוצמת אור מסויימת בלבד. ובכך היא מנתקת את הנושא המצולם באופן כמעט מוחלט מכל הקשר.
מרחב אין-סופי, רמזים למדרכה, העדר רקע (תפאורה) כתוצאה מקונטרסט גבוה וסצינת הרחוב הממשית נעלמת. וכמו מתוך ממברנה סמויה נחלצים/נלחצים החוצה תבליטים של דמויות מפוסלות, תנועתן קפואה. קמטים וקפלים בבגדים ובעור.
 
ענת לוכדת את אותו שבריר שנייה של תהליך הסתגלות העין למעבר מתנאי קצה (של אור), מותחת אותו ומאפשרת לצופה התבוננות ממושכת ברגע המכריע הזה. משנה את חוקי המשחק. 
 
התערוכה מציעה 'רגעים' כאלו בתוך דמויות אנושיות, פינות שוליות של קירות שהופכות לצילומי נוף של מקום לא ידוע, שיבוש קנה מידה ופעולת התמצאות שונה במרחב/בפער שנוצר בין ה'מציאות' למראית העין. 
 
 
 
 
לפרסום תערוכות במדור ניתן לשלוח הזמנה וטקסט למייל: content@photolight.co.il
 

 

לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס

 

 

מאת: אנה פולנסקי

7470
0
פתיחת התערוכה 'יער' של הצלם דוקטור שי לוי
2013-03-20 16:38:14

אתמול נפתחה התערוכה של הצלם ד"ר שי לוי - ד"ר לאקולוגיה ולממשק שריפות יער וחורש, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה; צלם טבע וסביבה, צלם עיתונות בין השנים 2007-2012 - במטרה להעלות את המודעות לשריפות יער וחורש

שריפות יער וחורש הינן אירוע יום- יומי בישראל, בעשורים האחרונים היו כעשר שריפות ענק ששטחן מעל 1000 דונם בכרמל.
במדינות בעלות אקלים ים תיכוני כמו אוסטרליה, דרום אפריקה וקליפורניה, חלק מהשריפות פורצות מסופות ברקים קיציות.
בישראל, כל השריפות פורצות על ידי האדם, בין אם בזדון ובין אם ברשלנות. לצערנו, ראינו ששריפות אלו עשויות לגרום לנזק לנפש ולרכוש.
לפיכך יש צורך להעלאת המודעות לנושא שריפות אלו. העלאת המודעות יכולה להיעשות בדרכים רבות.
שריפות יער קשורות לתחומים רבים ושונים: הצומח הדליק, גורמי השריפה, האקלים, היבטים כלכליים של גודל כוח הכיבוי ושיטות הכיבוי השונות, תרבות, חוק ומשפט ועוד. 
 
בארוע הפתיחה השתתפו פרופ' שרון פוליאקין - אוצרת האוניברסיטה וראש בית הספר לאמנות, וטפסר אריה רגב - מפקד תחנת חיפה וממלא מקום סגן מפקד מחוז חוף, הרשות הארצית לכבאות
 

התערוכה מוצגת בגלריית המעבר, ליד בנק הפועלים. ניתן לבקר בתערוכה בשעות פעילות האוניברסיטה:

ימי ראשון-חמישי בין השעות 20:00-7:00

בימי שישי בין השעות 13:00-7:00

בערבי חג: בין השעות 13:00-10:00

בשבת וחג: בין השעות 14:00-10:00

האוניברסיטה נמצאת בשד' אבא חושי, הר הכרמל, חיפה.

 
ד"ר שי לוי
 
 
פרפ' שרון פוליאקין
 
 
טפסר אריה רגב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

7487
0
תערוכות צילום חדשות 20-27/03/2013
2013-03-20 10:38:22

בימים אלו מוצגת התערוכה "יער" של הצלם ד"ר שי לוי בגלרית המעבר, אוניברסיטת חייפה

ניתן לבקר בתערוכה בשעות פעילות האוניברסיטה:

ימי ראשון-חמישי בין השעות 20:00-7:00

בימי שישי בין השעות 13:00-7:00

בערבי חג: בין השעות 13:00-10:00

בשבת וחג: בין השעות 14:00-10:00

האוניברסיטה נמצאת בשד' אבא חושי, הר הכרמל.

 

מחר יום חמישי 21.03.13 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "הצילו צילום" בגלריה לאוצרות, רח' צדוק הכהן 2 תל אביב

התכנית ללימודי אוצרות של סמינר הקיבוצים והמרכז לאמנות עכשווית שמחה להציג את התערוכה הקבוצתית "הצילו צילום".
האמנים בתערוכה משתמשים בדימויים מוכרים היטב לכדי יצירת דימוי חדש. כדור שנולד לעולם שתופס עצמו כממופה לגמרי, הם מחפשים אחר הלא מוכר בתוך המוכר מדי, תוך שימוש בטכניקות שונות לגניבה והפניית מבט חדש.
אמנים: סמנטה אדלר דה אוליברה / גיא איתן / אורי טוכמן / תום פורת / יהודית קקון
 
אוצרת: טל גלעד

נעילה: 10/4/13

 

מחר יום חמישי 21.03.13 בשעה 19:00 תפתח התערוכה "איפוק" של הצלם עודד בלילטי בגלריה נ & נ אמן, רח' גורדון 26 תל אביב

עודד בלילטי החל את דרכו המקצועית כצלם במגזין הצבאי "במחנה" בין השנים 1998-2000. 
ב 2002 , בשיאה של האינתיפאדה השנייה, החל לעבוד בסוכנות הידיעות היוקרתית AP. עבודתו של בלילטי זכתה לתהודה רחבה בכלי התקשורת השונים בעולם ולפרסים ממוסדות צילום ותקשורת נחשבים,
ולשיאה הגיעה עם זכייתו בפרס פוליצר לצילום חדשותי בשנת 2007 , עם אחת התמונות הזכורות ביותר מתקופת ההתנתקות: פינוי היישוב עמונה.
 
תערוכת יחיד השנייה שלו, "איפוק", שונה במהותה מעבודותיו הקודמות, מצילום דינמי מאוד ש"תופס את הרגע", הוא עובר לעבודה עם חצובה ולעיסוק בצילום אובייקט.
בלילטי בחר להתעלם מן האינסטינקטים שלו כצלם עיתונות ולעבור תהליך שונה, יותר שכלתני מאשר אינטואיטיבי. הוא טוען :"מתוך הידע שצברתי שלטתי ביצר ובאינסטינקט יכולתי לבחור ובחרתי איפוק".
 
כפי שהאיפוק קיים בטכניקה בה צולמו התמונות, הוא ישנו גם במהותו של כל צילום בפני עצמו.
האיפוק נובע מכוח וידע שבלעדיהם קשה מאוד להבליג. בסדרה של צילומים מתוך התערוכה מציג בלילטי משטחי אימון של מתאגרפים. על המשטחים הללו לומדים הנערים לא רק איך להכות ביריב בחוזקה אלה גם לפתח שליטה ברגשות ובאינסטינקטים שלהם כפי שעשה הצלם עצמו בגוף עבודות זה .
בצילום נוסף מתעד בלילטי את ביקורו של שר הביטחון בסוללת כיפת ברזל במהלך מבצע "עמוד ענן", הוא בוחר להציג דימוי של טבע דומם במקום פורטרט מיליטנטי. חוסר העיסוק בדמויות בצילומים שמציג בלילטי בתערוכה זו, רק בגביר את היעדרותן. 

 

ביום שישי 22.03.13 בשעה 11:30 תפתח התערוכה Frames Of Reality 2012 במרכז פרס לשלום, רחוב קדם 132 יפו

 

תערוכה והשקת הספר של צילומים מסדנה משותפת לצלמי עיתונות ותיעוד פלסטינים וישראלים.
 
שעות פתיחה:
א'-ה': 17:00-09:00
שישי, שבת וחגים: 14:00-10:00
 
התעורכה תוצג עד ה- 14 באפריל.
 
אוצר התעורכה ועורך הספר: עמי שטיינץ
 
כניסה חופשית
 

מאת: אנה פולנסקי

6017
0
פתיחת תערוכת הצילום יער של הצלם דוקטור שי לוי
2013-03-17 09:42:01

ביום שלישי 19.03.13 תפתח התערוכה של הצלם ד"ר שי לוי - ד"ר לאקולוגיה ולממשק שריפות יער וחורש, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה;

צלם טבע וסביבה; צלם עיתונות בין השנים 2007-2012 - בגלריית המעבר בחיפה

 

התערוכה תיפתח בשעה 12:00 ביום שלישי הקרוב.

ניתן יהיה לבקר בתערוכה בשעות פעילות האוניברסיטה:

ימי ראשון-חמישי בין השעות 20:00-7:00

בימי שישי בין השעות 13:00-7:00

בערבי חג: בין השעות 13:00-10:00

בשבת וחג: בין השעות 14:00-10:00

האוניברסיטה נמצאת בשד' אבא חושי, הר הכרמל.

5201
3
תערוכות צילום חדשות 13-20/03/2013
2013-03-13 10:06:25

בימים אלו מוצגת התערוכה "תתארו לכם" של הצלם אורן בן דור בגלרייה חלל התיאטרון, מחסן 2, נמל יפו, תל אביב

"תתארו לכם שבגיל 40, בשיא הקריירה המקצועית, ועם שלושה ילדים קטנים, אתם מגלים שאתם חולים במחלה חשוכת מרפא הנקראת ALS.
תתארו לכם ששעון מתקתק לכם בתוך הראש, אבל אין שום דבר שאתם יכולים לעשות בקשר לזה."
 
התערוכה נועדה לאיסוף תרומות למציאת מרפא למחלת ה- ALS
 
למי אתם תורמים?
כל התרומות מוקדשות למחקר המבוצע ע"י פרופ' מיגל וייל, מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וערן עובדיה, מנכ"ל חברת Immunity Pharma Ltd.
​כיצד אתם יכולים לתרום?
​אם אתם מבקרים בתערוכה – יש לכתוב המחאה לפקודת "חבצלת מוסדות תרבות וחינוך" (מסירת תרומה בחלל התערוכה).
אם אתם רוצים לתרום בעזרת המחשב או הנייד – יש לבצע​ העברה בנקאית 

עבור קרן אחיעזר – עמותת יוצאי השומר הצעיר
בנק: הפועלים 12
סניף: שאול המלך ת"א :  (532)
ח-ן: 360028
 
התערוכה תוצג עד 16.3.13

בימים אלו מוצגת התערוכה "מעגלים – נופי לילה" של הצלם מורן נחשוני במצפה הכוכבים בגבעתיים, גן העליה השניה, רח' המרי 66

"מעגלים" - תערוכת צילום של נופים ארץ ישראליים, המצולמים בשעות הלילה, תוך שימוש בטכניקות צילום אשר פותחו ושוכללו לאורך השנים. הצילום בשעות הלילה מאפשר לצלם לצייר באור,
ובכך להציג או להעלים חלק מהנוף, כאשר כוכבי השמים משמשים כרקע לנוף, ויוצרים מעגלים של אור, המדגישים את הזמן החולף. 
נופי הארץ מקבלים חיים חדשים, כאשר תאורת הסביבה צובעת את השמים במסך של גוונים, תנועת הכוכבים מציירת פסים, קשתות ומעגלים וביקור חטוף של מטוס בשמיים,
לוויין בחלל או מטאור באטמוספירה, מוסיפים הפתעות לא צפויות לנוף הלילי. 
 
התמונות בתערוכה צולמו על גבי פריים אחד של פילם שקופיות, נסרקו והודפסו על נייר צילום. זמן החשיפה הממוצע של כל תמונה הינו כשעתיים עד שלוש, במהלכן האור הפוגע בשקופית משאיר את חותמו הכימי,
כך שבתמונות אין התערבות דיגיטלית של הצלם. התערוכה היא פרי של עבודת צילום אשר נמשכת כבר כעשר שנים. 
תערוכת "מעגלים-נופי לילה" מוצגת במצפה הכוכבים של גבעתיים, אשר נמצא בגן העלייה השנייה, בפינת הרחובות המרי וגולומב.
 
ניתן לבקר בתערוכה בשעות הפעילות של המקום: במהלך חודש מרץ – בימי חמישי ב-19:30, והחל מחודש אפריל – בימי שלישי וחמישי ב-19:30.

תאריך נעילה: 07.06.2013

 

מחר יום חמישי 14.03.13 תפתח התערוכה הקבוצתית "מופשט קונקרטי" בגלריה BAAD בצלאל, סלמה 60, תל אביב

תערוכה מאת ריקרדו רויסטשר
 
אמנים מציגים: עמיחי מלכי, אביטל כנעני, שוקי פוגל, אפרת שלם, אתי שוורץ, גבריאלה קליין, גבריאל רגל, גיל בר, לנה גומון, לירז פאנק, מאיר סלומון, אופיר יונה, רקפת וינר-עומר, רון עמיר, רועי כהן, שושנה צ'חנובסקי, תמר שפר, טוני נבוק, יעל בלבן, יעל וישניצקי לוי, יגאל שם טוב
 
בתחילת המאה ה 20-רצה הציור לעשות צעד ולהתקרב לאמנות הנשגבת והמופשטת שהיא המוזיקה, כפי שנתפשה בימים האלו, וכך נולדה כפי שהוגדרה מאוחר יותר ההפשטה הלירית.
 
כ 40-שנה מאוחר יותר היו המוזיקאים אשר עשו צעד הפוך, ורצו לקרב את המוזיקה לעולם האובייקטים הממשיים.
 
באמצעות הקלטות של צלילים ורעשים, שמקורם אינם בכלים מוזיקליים מכוונים היטב, יצרו יצירות מוזיקליות אשר עשו מהפכה של ממש בעולם המוזיקה. כך "נולדה" המוזיקה הקונקרטית. 
 
תערוכה זו נולדה כמחווה של שתי תנועות אלו, האחת באמנות הפלסטית והשנייה באמנות המוזיקה, אשר עשו את דרכן אל חיק זרועותיה אחת של השנייה.
 
העבודות המוצגות בתערוכה לקוחות מאוסף "המאגר" של הגלריה. בחירת העבודות נעשתה ע"י ריקרדו רויסטשר, כניסיון להתחקות אחר תהליך החוויה הסינסטזית, כשם שואסילי קנדינסקי, הנחשב לאבי ההפשטה הלירית, חווה סינסטזיה בין צבעים וצלילים.
 
בנוסף, רויסטשר בחר בעבודות שמעלות בראשו צלילים ברורים מחיי היומיום, אסף את "הצלילים" ויצר רובד אודיטיבי, אליו מתווסף מערך צילומי תקריב של העבודות הנבחרות לכדי עבודת וידאו שמלווה את התערוכה.
 
התערוכה תוצג עד ה-30 במרץ.
 
שעות פעילות הגלריה:
 
יום ה' – 12:00-18:00
יום ו', ש' – 11:00-14:00
 
הכניסה חופשית
 
 

מחר יום חמישי בשעה 19:30 תפתח התערוכה "לגור בתוך טיפה של מים" של הצלם פליקס קריס בגלריה ברבור, רח' שיריזלי 6, נחלאות, ירושלים

בעבודות הצילום של פליקס קריס מופיעים מקומות בהם מהדהדים עקבות של אנשים, תחושה של ציפייה עולה מהם. נדמה שאם היה מתעכב עוד קצת היה פוגש שם מישהו,
מישהו שבעצם חזרתו ייתן למקום חיים מחדש. אולם עם הציפייה באה ההתפכחות וההבנה שזהו מצב זמני מתמשך.
 
האמן בחר שלא לתת כותרות לעבודות. לדבריו, אין צורך לציין מקום, תאריך או פרטים אחרים, הם לא יוסיפו דבר לתוכן עצמו.
בית החולים המופיע בכמה מהעבודות הוא בית החולים אברבנל לחולי נפש, אין פרט בצילומים החושף עובדה זו, כל תיעוד של בית חולים נטוש יעלה תחושות של עצב וריקנות.
כך גם המכונה חסרת התנועה הניצבת על גבעה בעג'מי ו"כנפיה" פרושות לצדדים, אין לידה כלי עבודה נוספים וברור שהיא כבר לא תגיע לשום מקום. גם כאן כותרת או פרטים לא ישנו את תחושת חוסר האונים העולה מתוך העבודה.
 
Felix Kris's photographs feature places which resonate with human traces. His works convey a sense of anticipation, as if he may have encountered someone if he had waited there a little longer; someone whose return would have breathed new life into the place. With the anticipation, however, come the disillusionment and the realization that this is an eternally temporary situation.
The artist chose to leave his works untitled, believing that specification of place, date, or other details would not enhance the content. The hospital in some of the works is the Abarbanel Mental Health Center, but there is no detail in the works to suggest that. Any documentation of a deserted hospital would trigger sadness and emptiness. The same is true of the vehicle standing motionless on a hill in Jaffa's Ajami neighborhood with its "wings" spread sideways, with no other equipment next to it, clearly indicating that it is going nowhere. Here too, a title or further details would not have changed the sense of helplessness arising from the work.
 

 

ביום שישי 15.03.13 בשעה 13:00 תפתח התערוכה "יער עמינדב - צמיחה מן השרפה" של הצלם שי כנעני בגלרית כניסת שופן, תיאטרון ירושלים, רחוב מרכוס 20 ירושלים

תערוכת הצילומים "יער עמינדב - צמיחה מן השרפה" מאת ד"ר שי כנעני, מציגה שינויים בפני השטח של יער עמינדב בעקבות שרפה שאירעה בו ביולי 2010.
 

 

ביום שני 18.03.13 בשעה 20:30 תפתח התערוכה "אורות במה" של הצלם גיא פריבס בקונטיינר נמל יפו

גיא פריבס גאה להציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו שצולמה במהלך השנים האחרונות.
התערוכה בשם "אורות הבמה" מציגה מבט אינטימי ומסקרן על האומנים המובילים בזמן שהם מופיעים על הבמה. 
התמונות מציגות רגעים שחומקים מעיני הקהל שבהם האומן נותן את הנשמה וחי את הרגע שבו הנשמה מתחברת עם המוסיקה והקהל. בעין בוחנת ומקצועית גיא מקפיא רגעים רגשיים שנצבעים באורות הבמה והקהל המשולהב. 
בין האומנים שמוצגים בתערוכה תוכלו למצוא את מדונה, רד הוט צ'ילי פפרס, אביב גפן, ירמי קפלן ועוד.
גיא פריבס הוא צלם יצירתי שזכה בעיטורי כבוד במספר תחרויות צילום (IPA & Sony World Photography Award) ותמונותיו עיטרו מספר מגזינים מובילים כ-Digital Photo Magazine, Composition Magazine.
התערוכה תוצג במועדון הקונטיינר ביפו שמהווה אכסנייה ללהקות צעירות והופעות חיות. התמונות יודפסו בגודל ענק ויכסו את קירות המועדון כולו ולמעשה ישתלבו בתוך אווירת המועדון וההופעות למשך כל תקופת התערוכה.
הפתיחה ב-18.3.13 בשעה 20:30
את התערוכה אוצר גלעד בנארי.
ניתן לבקר בימים א'-ה' משעה 12:00 ועד השעות הקטנות ובסופ"ש משעה 10:00
 
 
 
ביום שלישי 19.03.13 בשעה 18:00 תפתח התערוכה "עולם מבעד לעדשה" במרכז פעימ"ה , רחוב פרץ גולדשטיין (מקלט 16, שכונת נחל בקע, באר שבע
 
בפרויקט מיוחד ל"העצמת קהילת יוצאי קווקז"  תכנית "עולם מבעד לעדשה – הקשר הבין דורי"

התכנית התקיימה בשיתוף עם גרעין פעימ"ה (קבוצת מנהיגות צעירה) אשר הקימו מועדון קשישים בשכ' נחל בקע ועמותת מדור לדור.

קבוצת הצילום אשר עוסקת בבניית הקשר הבין דורי בדרך אמנותית ויצירתית מבעד לעדשת המצלמה.

הדור המבוגר מספר על קהילה יהודית עתיקת יומין לדור המתבגר, לעומת זאת הדור המתבגר חושף בפני הדור המבוגר את העולם המודרני.

אנו גאים ומתכבדים להזמינכם ל"תערוכת צילום קבוצתית" - בתערוכה מוצגות יצירות צילום, זרם דימויים שהם הפנים הרבות של יהדות קווקז.

אוצרות התערוכה מדגישות את הצורך לשמור על המסורת של קהילת קווקז למען הדורות הבאים.

לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס

 

מאת: אנה פולנסקי

 

5424
1
תערוכות צילום חדשות 06-13/03/2013
2013-03-06 15:54:42

תערוכות צילום חדשות 6-13/03/2013

מחר יום חמישי 7.3.2013 בשעה 20:00 תפתח התערוכה "היכלות נטושים" של הצלם שרון רז בגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו

תיעוד בתי קולנוע נכחדים בישראל

בית הקולנוע היה, לרגע היסטורי, ליבה הפועם של העיר: כמו קתדראלה של העידן המודרני, היו בכל מרכזי הערים בתי-קולנוע גדולים ומרשימים בהם התקבצו מאות אנשים לרגעים של תוכן ומשמעות.
אך פריחתו של בית-קולנוע כאייקון תרבותי ואדריכלי הייתה קצרה: המבנים המהודרים נשכחו וננטשו, הופקרו לתלאות הזמן ולספקולציות יזמיות.
עבודתו של שרון רז, אדריכל בהכשרתו ומתעד עיקש של מבנים זנוחים לפי ליבו, עוקבת אחרי דעיכתם של בתי הקולנוע הנטושים של ישראל. מצפון ועד דרום, מבפנים ומבחוץ, מתעד רז את התפוררותם ההדרגתית של אותם היכלות נטושים. 
 
הפריחה הנרחבת והקמילה המהירה של מבנה בית-הקולנוע היא מרתקת ורבת-משמעויות.
בהקשר המרחבי, נטישת בתי-הקולנוע היא ברומטר נאמן לתהליכים של שעברו מרכזי הערים: שימושים מסוימים נדדו החוצה אל שולי העיר ולעולם לא שבו, ואילו הרנסנס
המהוסס של העירוניות מתבטא דווקא בהריסת בתי- קולנוע, למשל החרבתו של קולנוע תל-אביב או השימור החלקי של קולנוע רמה, המוצגים בתערוכה. בהקשר התרבותי,
מסמלת דעיכת בתי הקולנוע את קמילתה ההדרגתית של החוויה הקולקטיבית; מהיכלות ענקיים בהם מאות אנשים זרים לוקחים לרגע חלק בריגוש קולנועי משותף בליבה של העיר,
הפכו בהדרגה בתי-הקולנוע לזירות צפייה מרובות מסכים השוכנות בשולי המטרופולין והופכות את החוויה הקולנועית לאינדיווידואלית יותר. בתי הקולנוע הנטושים הינם, אם כן, דוגמא מובהקת לאופן בו תהליכים ארכיטקטוניים מבטאים השתנות מואצת בערכיה של החברה. 
 
אך מה לגבי התיעוד של בתי הקולנוע הנטושים? מה יש בו מעבר לסמליות החברתית, מעבר לכמיהה אל עבר משותף המשתקף דרך האספקלריה של הקולנוע?
בתצלומי בתי-הקולנוע הנטושים בישראל המוצגים בתערוכה יש רצון לשמר, ולו רק בצילום, אדריכלות אחרת, לעיתים מוקפדת יותר,
לעיתים צנועה יותר ובוודאי נוצצת ותוקפנית פחות מזו של ימינו, במיוחד כשכבר ניכרים בה סימני הזמן. התצלומים הם גם קינה על ההזנחה המאפיינת את היחס הישראלי לסביבה הבנויה.
 
אך בבית הקולנוע ההופך לחורבה יש משהו המייחד אותו מכל מבנה נטוש אחר. זאת משום שהקולנוע הוא מבנה שנטישתו הופכת באחת את כל החוויה שהוא מייצר:
באור השמש הנוקב, ללא גג ולעיתים ללא קירות מאבד בית-הקולנוע את הקסם המסתורי של זרקור באפילה; מאובק וחשוף לפגעי הזמן מאבד הקולנוע את העדכניות ואת האוניברסליות שאפיינה אותו כמרכז תרבותי;
נטוש וריק מאדם הקולנוע כבר אינו מוקד של חוויה משותפת. אבל בה בעת, לאור היום, בשלבי ההריסה וההתפוררות, כשהוא מקולף מציפויים ורהיטים,
מגלה מבנה בית-הקולנוע את הפוטנציאל הארכיטקטוני שלו: הכיסאות הריקים יוצרים ציפייה אילמת לקהל; חרכי ההקרנה יוצרים מרקמים קוביסטיים;
המיפתחים הגדולים נחשפים ויחד עם הרצפה המשתפעת והמבט המופנה אל המסך יוצרים חלל ייחודי. שהרי אם הקולנוע היה סוג של מקדש מודרניסטי,
הרי הריסותיו הן גרסה בת-זמננו לחורבות הנשגבות של העבר, הנושאות גם הן את המסר על כוחו של הזמן החולף.
 
היכל בית-הקולנוע הנטוש הוא מניפסט נוגה של נטישה וקמילה, של תהילת עולם חולפת, שדווקא היא חושפת ומגלה את האיכויות הארכיטקטוניות.
התערוכה 'היכלות נטושים' בגלריה בבית האדריכל דולה מן המכלול התיעודי של שרון רז תצלומים המנסים לעמוד על הניגוד הזה, שהוא אולי סוד קסמם של בתי הקולנוע הנטושים.
 
שרון רז,  אדריכל וצלם העוסק בתיעוד אדריכלות נכחדת בישראל. כותב ועורך את אתר האינטרנט  'אדריכלות נעלמת' את הבלוג 'נטוש' ואת האינדקס המקוון 'בתי-קולנוע נעלמים בישראל'. 
 
אוצר: אדר' ערן טמיר- טאוויל
 
פתיחה: יום חמישי 07.03.13  בשעה 20:00
ערב עיון בהשתתפות אורחים מתחומי האדריכלות והקולנוע: יום חמישי 18.04.13
נעילה: 18.04.13
שעות פתיחה: א', ג',ד' ה' 10:00-17:00, ב' 10:00- 19:00
טל' לתיאומים: 03-5188234
 
 
ביום שבת 9.3.2013 בשעה 13:00 תפתח התערוכה "אנשים בעמק" של הצלם בועז לניר בגלריה בגלריה כברי - גלריה שיתופית יהודית ערבית בגליל
 
לניר שמחלק את חייו בין צילום עיתונות לאמנות. מציג בגלריה השיתופית בכברי צילום שעיקרו מהשנה האחרונה,
לאחר שלפני עשור יצר סדרה דומה. אלא שהפעם חלו שינויים משמעותיים באורח החיים הקיבוצי בקיבוצו שער העמקים, בחיי השיתוף והשוויון ומעבר לצורת חיים אחרת. 
ב"אנשים" , בודק לניר את נראות השינויים בדיוקנאות חברי קיבוצו, כחלק מחקר הזהות הישראלית דרך קהילות חברתיות מוגדרות ותת-קבוצות שלה.
הפעם הצטרפו גם צילומי "עובדים זרים" שמתפרנסים בקיבוץ, יהודים וערבים.
 
לניר מצלם/ מתעד/ חוקר באמצעות המצלמה את האיקונוגרפיה של האנשים בקיבוץ. מקטלג וממיין, בין התיעודי לטיפולוגי.
הצילום של לניר מציב מראה מול החברה בה הוא חי, בצבעי שחור-לבן וקשת אפורים. ללא ציניות וביקורת. צילום אנושי, צנוע, צנום, ללא דרמות.
עם רגישות, כבוד, סבלנות וסובלנות כלפי המצולם. מצב שמנתק לרגע את רצף היום, ומאפשר את  השקט, את פסק הזמן בו שני הצדדים יכולים להתמסר לרגעי הגות על הקיום. 
 
נעילה: שבת, 6/4/13
אוצרת: דרורה דקל
 
שיח גלריה יתקיים בשבת נעילת התערוכה, 6/4/13 בשעה 13.00  
 
 
 
ביום רבעי 13.3.2013 בשעה 12:00 תפתח תערוכה קבוצתית "ארץ מולדת" הרטום 12, הר החוצבים ירושלים
 
אמנים: גלעד רדט, בתיה מלכה, מוניקה אסתלה הר, משה דיין, אילנה טמאן, רמי אטר, רוחל’ה פליישר, מיכאל ריידר,  
דבורה אזולאי, אמיר עינב, יהודית שני, ראובן ברכה, ליאור קסון, עומרי דנינו, ענת יצחקי, שרית לפיד, מאיר לוי , בשמת ניראון
 
אמנות עכשווית, המתייחסת לסביבה, לטבע ,לאדם. 
העבודות מציגות דיאלוג של יחסים עם הסביבה האורבנית לצד השטחים הפתוחים. 
העבודות מציגות אסתטיקה שבין האובייקטים המיוחסים ובין הצופה.
 
 במסגרת התערוכה  מציגים שמונה עשרה אמנים ייחודים מבט אמנותי חדש ומרען למושג "ארץ מולדת"   - לשורשיות, לציונות ,
לסביבה בה הם חיים, נושמים. לאוּרְבָּנִיות של העיר,  ולמרחבים הפתוחים. אלו אוגדו יחדיו לידי תערוכה משותפת הפותחת צוהר אל עולם ישראלי  אוטנטי - המציג התייחסות האישית לארץ מולדת.
אוּרְבָּנִיזְם הוא התמקדות מחקרית בערים, בחיים בסביבה עירונית ובאזורים עירוניים: בהיבטים ובמאפיינים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים שלהם כמו גם באינטראקציה בין הסביבה הבנויה לתושבים.
הנוף האישי, ארץ מולדת, אורבניות  ומרחבים אינסופיים, בזוויות שונות בפרספקטיבה אישית. 
 
התערוכה מציגה טכניקות שונות : ציור, צילום, פיסול, פיגורטיבי, לצד אקספרסיבי, מופשט לצד לירי
אוצרת : בשמת ניראון 
 
 
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
 
מאת: אנה פולנסקי

 

5929
2
תערוכות צילום חדשות 27/2-6/3/2013
2013-02-27 12:22:59

תערוכות צילום חדשות 27/2-6/3/2013

מחר יום חמישי 28/2 בשעה 19:00 תפתח התערוכה "לא מעוניין לצלם אותך" של הצלם גילעד משיח בגלרייה גרוס, רחוב בוגרשוב 86, קומה 3, ת"א

גילעד משיח, 30, בוגר הפקולטה לעיצוב, המכון הטכנולוגי חולון, גר ועובד בת"א. מצלם צילום מסחרי ואומנותי.

"לא מעוניין לצלם אותך" הינה תערוכת צילום לא שגרתית המביאה הצצה לעולם פנטסטי- מוחשי. 
מבין עיסוקיו כצלם, גילעד משיח הינו הצלם של כמה ממועדוני האנדרגראונד המפוקפקים ביותר בתל אביב.
סצינה ממכרת מלאת תערובת קבועה של עשן ואלכוהול, סמים ומוזיקה רועשת. סקס. תשוקה. רצונות, צרכים. 
העולם הזה, מהווה לפני הכל פתח להתפרקות ושחרור. את הקתרזיס הזה מנסה גילעד לתפוס במצלמתו.
 
הצילומים נעים על גבול מטושטש לעתים בין תיעודי למבוים, כתמי צבע שחור- לבן אשר מקבלים נופך סוריאליסטי לעיתים בשל המציאות ההזויה בה הם צולמו.
בניגוד לצילום הפרסומי הקלאסי, בצילומיו גילעד מקפיד לפני הכל לתפוס רגעים אמיתיים וספונטנים ולא יצלם אדם אשר מודע למצלמה או משתנה למענה.
 
את הצילומים מנחים מספר כללי ברזל אשר מטרתם לייצר אחידות קונספטואלית ואמת אבסולוטית לפריימים שנתפסו. 
בראשם עומד "לא מעוניין לצלם אותך" אשר מגיע כתגובה ישירה לצילום קרוא או מוזמן על ידי אובייקט צילום.
 
בעת בחירת העבודות לתערוכה, לצורך העצמת הפנטזיה ודיכוי השיוך הישיר למקום, הוחלט לחדד את הכללים:
 
* הצילום יתבצע אך ורק כשלא שמים לב לקיומו של הצלם.
* התמונות יהיו חפות מסממנים מסיבתיים כדי לחזק את תחושת המקריות.
* למרות זאת, הצילומים ירגישו מבויימים ומתוכננים כדי להעצים את הדיסוננס עם המציאות.
 
התצלומים בתערוכה בוטים, אינם מתחנפים, אינם משאירים את הצופה אדיש ולא תמיד מחמיאים למצולמים. 
ומספקים לנו צוהר ייחודי לעולם המסתורי שמאפשר לקהלו לברוח למקומות אחרים.
 
"לא מעוניין לצלם אותך" הינה תערוכת יחיד ראשונה של הצלם גילעד משיח. 
 
התערוכה תהיה פתוחה בין התאריכים 28.2.13- 14.3.13
 
שעות פתיחת הגלריה:
בימים ב', ג', ה', ו' 11:00-14:00
 
 
 
מחר יום חמישי 28/2 תפתח תערוכת צילום קבוצתית "צומח דומם" בגלרייה ג'ולי, רחוב בצלאל יפה, 10 ת"א
משתתפים: ענת בצר, טלי בן בסט, יאיר ברק, איל ששון, רמי מימון, מאיה בר
 
 
מחר יום חמישי 28/2 בשעה 20:00 תפתח תערוכת הצילום "Portraits of a Tornado Path" של הצלם מתיו אסלין בגלריה אינדי, רחוב יהודה הלוי 57 ת"א
אסלין הינו צלם צרפתי צעיר המתגורר ועובד בניו יורק בשנים האחרונות ותערוכתו Portraits of a Tornado Path, הינה תערוכה משותפת לגלריה אינדי ולגלריה julian navarro projects מניו יורק.
 
ב 22 במאי 2011 בשעת ארוחת הערב הכתה את עיירת ג'ופלין מיזורי טורנדו ברוחב של כ 1 ק"מ והשמידה תוך דקות ספורות אלפי בניינים,
הרגה מעל 150 אנשים, הותירה אלפי אנשים חסרי בית והשאירה אחריה עיירה שבורה עם מציאות מנופצת.
במשך 5 ימים סייר וצילם אסלין בעיירה. העובדה שבתוך דקות המוכר והידוע בין תושבי העיירה והנוף שלה הפכו לעויינים ולאזורים בלתי
מוכרים הם מה שמשכו אותו לג'ופלין. תזתיתיות זו היא מה שמחפש אסלין אצל מצולמיו.
 
שעות פתיחת הגלריה:
ב-ה: 11-14  16-19
ו-ש: 11-14
 
 
 
לגלריות, אוצרים וצלמים ניתנות הטבות מיוחדות ב- מרכז ההדפסות שלנו להדפסות על נייר צילום או קנבס
 
מאת: אנה פולנסקי
6347
0
דף 1 מתוך 5
0 1 2 3 4